"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
עימות בהנהגת הקהילה היהודית בארה"ב סביב ממשל טראמפ: "דוממת מול פגיעה בדמוקרטיה"
מודעת עמוד שפורסמה בניו יורק טיימס כוללת קריאה פומבית של עשרות בכירים יהודים לשעבר, המגנים את שתיקת ההנהגה היהודית הנוכחית אל מול הפגיעה בדמוקרטיה • על הכוונת: השימוש בטענות בדבר ביטחון הקהילה היהודית להצדקת פגיעות בחופש הביטוי, ההשכלה גבוהה, והפרדת רשויות
נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. צילום: אי.פי.איי

עימות בהנהגת הקהילה היהודית בארה"ב סביב ממשל טראמפ: "דוממת מול פגיעה בדמוקרטיה"

מודעת עמוד שפורסמה בניו יורק טיימס כוללת קריאה פומבית של עשרות בכירים יהודים לשעבר, המגנים את שתיקת ההנהגה היהודית הנוכחית אל מול הפגיעה בדמוקרטיה • על הכוונת: השימוש בטענות בדבר ביטחון הקהילה היהודית להצדקת פגיעות בחופש הביטוי, ההשכלה גבוהה, והפרדת רשויות

דודי קוגן
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

מודעה בגודל עמוד שלם שהתפרסמה ביום חמישי בניו יורק טיימס גררה סערה בקהילה היהודית בארצות הברית. מאחוריה עומדים 36 בכירים לשעבר בארגונים יהודיים מרכזיים, בהם ראשי הליגה נגד השמצה (ADL), הסוכנות היהודית, הוועדה היהודית-אמריקאית (AJC), הלל אינטרנשיונל, הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה, ועידת הנשיאים, ועוד.

האקבי%3A "טראמפ עשה למען ישראל יותר מכל נשיא%2C אין סיבה שזה ישתנה"%2F%2F משה בן שמחון

החתומים טוענים כי ההנהגה היהודית כיום, למעט מקרים בודדים, "דוממת אל מול הסתערות מעוררת השתאות על הנורמות הדמוקרטיות ושלטון החוק". לדבריהם, הצהרות מתונות אינן מספיקות – והמציאות מחייבת עמדה תקיפה הרבה יותר.

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. מהו סדר העדיפויות היהודי בעת משבר?, צילום: רויטרס

המאבק בתוככי הקהילה היהודית בארה״ב משקף קונפליקט בין שתי גישות: מצד אחד, קולות הדורשים עמדה נחרצת וגלויה להגנה על זכויות אזרח וחירויות יסוד – גם במחיר ריכוך התגובה נגד גילויי אנטישמיות ואנטי-ישראליות אלימה ועימות עם גורמים פוליטיים; מצד שני, הנהגה נוכחית שמעדיפה להתמקד בהגנה על אינטרסים יהודיים צרים יותר, בדגש על תמיכה בישראל ומאבק באנטישמיות, גם אם הדבר כרוך בשתיקה מול פגיעות לכאורה בעקרונות דמוקרטיים אלו.

בעוד שתי הגישות מכירות בערך ההגנה על הדמוקרטיה, המחלוקת נוגעת לשאלה מהו סדר העדיפויות היהודי בעת משבר, ומהי הדרך הנכונה להבטיח את עתיד הקהילה.

כך לדוגמה, תנועות הרפורמים והקונסרבטיבים גינו בהצהרה את ההפרדה לכאורה שיצר ממשל טראמפ בין מאבק באנטישמיות להגנה על הדמוקרטיה – אך מנכ"ל הפדרציות היהודיות בצפון אמריקה (JFNA) אריק פינגרהט הזהיר מפני הצטרפות להצהרה זו.

הליגה נגד השמצה (ADL) תמכה תחילה בצעדים נגד פעילים אנטי-ישראלים כמו מחמוד חליל, שהואשם בהסתה לטרור, אך בהמשך מנכ"ל הארגון, ג'ונתן גרינבלט, הביע הסתייגויות מחשש לפגיעה בחירויות חוקתיות.

המתח הפנימי בקהילה היהודית סביב ממשל טראמפ. העמוד שפורסם בניו יורק טיימס, צילום: ללא

למרות שהמכתב אינו מזכיר את הנשיא דונלד טראמפ בשמו, הוא פורסם בהקשר של השאלה כיצד על יהדות ארה"ב להגיב לממשלו. הכותבים גינו את השימוש בביטחון הקהילה היהודית לפגיעה בערכים דמוקרטיים – שלדבריהם אפשרו ליהדות ארה"ב לפרוח. היוזם, ג'ון רסקי, מנכ"ל לשעבר בפדרציה היהודית של ניו יורק, הסביר כי המכתב נועד לחזק מנהיגים נוכחיים שחשים "כבולים" בשל לחצים פוליטיים ופילנתרופיים.

ניו יורק. אדם מנופף בדגל ישראל מול הפגנה פרו פלשתינית, צילום: רויטרס

מאז כניסת הנשיא טראמפ לכהונתו השנייה, הממשל הורה להקפיא מימון פדרלי למוסדות שהואשמו באי-טיפול באנטישמיות, קידם ביטול ויזות לסטודנטים שהשתתפו בהפגנות אנטי-ישראליות, ותמך במעצרים של פעילים אנטי-ישראלים בקמפוסים.

אף שראשי הארגונים כיום אינם מתכחשים לחשיבות הערכים הדמוקרטיים, ייתכן שבעת משבר – כאשר אין הסכמה ברורה על סדר העדיפויות היהודי – הם בוחרים להתמקד בהגנה על ישראל ובהתמודדות עם אנטישמיות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...