"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ארה"ב: בוטלה הצעת החוק להרחבת ענישה נגד גופים המחרימים את ישראל

החוק החדש נועד להרחיב את היריעה ולחול על חרמות מטעם ארגונים בינלאומיים, כמו האו״ם או האיחוד האירופי שפועלים להטיל סנקציות בין היתר על גופים וחברות מעבר לקו הירוק

,עודכן
0השמעה
טראמפ נואם בפני שני בתי הקונגרס: "AMERICA IS BACK". צילום: אי.פי

הצעת חוק דו-מפלגתית בארה"ב שביקשה לחסום חרמות מצד גופים בינלאומיים על בעלות בריתה של ישראל, ובכללן או בעיקרן ישראל - בוטלה. החוק החדש נועד להרחיב את היריעה ולחול על חרמות מטעם ארגונים בינלאומיים כמו האו״ם או האיחוד האירופי שפועלים להטיל סנקציות בין היתר על גופים וחברות מעבר לקו הירוק.

עצרת האומות המאוחדות (ארכיון),צילום: איי.אף.פי

ההצעה, שהייתה צפויה לעלות להצבעה אתמול (שני) עוררה התנגדות בטענה לפגיעה בחופש הביטוי. היא נועדה להרחיב את חוק המאבק בחרם האמריקני משנת 2018 כך שיכלול גם חרמות המוטלים על ידי גופים ממשלתיים בינלאומיים, ולא רק מדינות. את ההצעה יזמו חבר הקונגרס הרפובליקני מייקל לולר מניו יורק וחבר הקונגרס הדמוקרטי היהודי ג'וש גוטהיימר מניו ג'רזי, ואליהם הצטרפו שורת תומכים משתי המפלגות.

בהצעה: איסור על אזרחים ועסקים אמריקנים להיענות לקריאות לחרם על ישראל

על פי נוסח ההצעה, החוק החדש היא אמור לאסור על אזרחים ועסקים אמריקנים להיענות לקריאות לחרם על ישראל מצד גופים בינלאומיים כגון האו"ם והאיחוד האירופאי – למשל, לסרב לעשות עסקים עם חברות מישראל הפועלות בהתנחלויות או לשתף פעולה עם ארגונים שמקדמים חרמות פוליטיים. כמו כן, היא כללה איסור למסור מידע על עובדים או על קשרים של אנשים עם ארגונים פרו-ישראליים, כחלק משיתוף פעולה עם יוזמות חרם.

ראש הממשלה בנימין נתניהו נפגש עם משלחת חברי קונגרס רפובליקנים מטעם איפא״ק,צילום: עמוס בן גרשון // לע"מ

יוזמי החוק הדגישו כי מדובר בתיקון "הכרחי לסגירת פרצה בחוק" שמאפשרת לגופים בינלאומיים מוטים לעקוף את האיסור הקיים בחוק האמריקאי. לדבריהם, החוק בא להגן על בעלי ברית של ארה"ב – ובמיוחד על ישראל – מפני חרמות "מכוונים ומפלים".

בין התומכים בהצעה נמצאים השדולה הפרו-ישראלית בקונגרס, איפא"ק, וכן קרן ההגנה על הדמוקרטיות (FDD), שני ארגונים בעלי השפעה בוושינגטון שתומכים במדיניות פרו-ישראלית נחרצת. אלו בירכו על הצעת החוק כצעד חשוב נגד קמפיינים אנטי-ישראלים.

אלא שההצעה כאמור, מעוררת גם התנגדות נרחבת. מבקריה – בהם חברי קונגרס בימין העמוק כמו מרג'ורי טיילור גרין ותומאס מאסי – טוענים כי היא פוגעת בזכותם של אזרחים אמריקנים לחופש ביטוי, וביכולתם להחרים גופים או מדינות כאקט פוליטי. לטענתם, החוק קובע עונשים חמורים מדי – כולל קנסות כבדים של עד מיליון דולר ומאסר של עד 20 שנה – על פעולה שמוגנת לכאורה תחת התיקון הראשון לחוקה.

כאמור, ההצעה הייתה אמורה לעלות להצבעה בקונגרס, אך אתמול טענה גרין ברשתות החברתיות כי הצעת החוק "נמשכה" וההצבעה בוטלה, כך שנכון לעכשיו, עתידה נותר לוט בערפל.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר