האמריקנית שנאבקת להשיב הרכוש היהודי - ולמען זכרון השואה: "ממשל טראמפ מחויב"

ממשל טראמפ מגלה מחויבות עמוקה למלחמה באנטישמיות, להנצחת השואה ולהטמעת לימוד השואה במערכות חינוך ברחבי העולם. ההוכחה המשמעותית הראשונה לכך הגיעה מייד לאחר השבעת הנשיא, כשהמשלחת הרשמית הראשונה של הממשל החדש נשלחה בהוראה ישירה של טראמפ לטקס באושוויץ שנערך לציון 80 שנה לשחרור מחנה ההשמדה.

"לנשיא טראמפ ולממשל בראשותו יש מחויבות מלאה למלחמה באנטישמיות, להנצחת השואה, להטמעת זיכרון השואה במערכת החינוך ולטיפול בנושאים הקשורים לזכויות ניצולי השואה, כולל השבת רכוש שנגזל מיהודים במהלך השואה", אומרת אלן ז'רמיין, הנציגה הרשמית של מחלקת המדינה לענייני השואה, בראיון מיוחד ל"ישראל היום".

"הנשיא גם הוציא סביב האירוע באושוויץ הצהרה המגנה כל היבט של אנטישמיות, כאשר במקביל גם מזכיר המדינה מרקו רוביו מראה מחויבות כנה ומשמעותית לנושאים חשובים אלה. אני גאה באופן שבו הממשל שלנו נלחם באנטישמיות ופועל למיגורה בצורה מעשית", מוסיפה ז'רמיין.

ז'רמיין, דיפלומטית מנוסה שכיהנה בתפקידים מגוונים מטעם משרד החוץ האמריקני, מונתה לתפקידה הנוכחי ב־2021 והיתה אמורה לסיים את כהונתה בשנה שעברה, אולם החליטה להאריך את שירותה עד שנת 2026 בשל מה שהיא מגדירה "תחושה של שליחות".

במהלך כנס שנערך לפני שלושה שבועות בהולנד מטעם ארגון איל"ר (הארגון היהודי העולמי להשבת רכוש), שבו השתתפו 13 שליחי מדינות למאבק באנטישמיות והשבת רכוש יהודי, שיתפה ז'רמיין את האופן שבו רואה הממשל האמריקני את המאמץ להשבת רכוש יהודי שנגזל בשואה, ואת הפעילויות הבאות המתוכננות מצד מחלקת המדינה, בדגש על פעילות חינוכית.

"אנחנו תומכים ומקדמים במדינות רבות בעולם הטמעת תוכניות חינוכיות אשר מעניקות ידע מהימן על השואה, מתוך הבנה שיש חשיבות עצומה להקניית ידע סביב השואה כבר מגיל צעיר", היא מסבירה. "אנחנו פועלים גם מול מדינות המסרבות להכניס את התכנים לתוכנית הלימודים כדי לקדם את לימודי השואה בקרב בני נוער".

ז'רמיין מדגישה את חשיבות החינוך: "ברגע שצעירים מבינים מה בדיוק קרה לעם היהודי בתקופת השואה, תפיסת העולם שלהם לגבי העם היהודי וישראל משתנה".

מלבד הטמעת תוכניות לימוד במדינות רבות, מחלקת המדינה מזמינה מורים מרחבי העולם להכשרות מיוחדות בנושא השואה. "המורים מגיעים ממגוון מדינות, מאירופה דרך אסיה ואפילו מאיחוד האמירויות שהחליטו בצעד מבורך ללמד על השואה", מספרת ז'רמיין. "אנחנו פועלים כדי שמדינות ערב נוספות יאמצו תוכניות ללימוד השואה במסגרת תוכנית הלימודים בבתי הספר".

לא להשוות לשואה

איך מצליחים לוודא שהשואה לא תחזור על עצמה - אנחנו שואלים. "אנחנו עוסקים בשאלה הזו כבר כ־80 שנים", עונה ז'רמיין. "לחינוך יש חלק גדול, כי לימוד השואה וההבנה שזה היה רגע אפל בהיסטוריה של האנושות שאתגר את הערכים שלנו מציב לנו תמונת מראה ותמרור אזהרה משמעותי שחשוב לקחת ממנו לקחים לעתיד. אבל החינוך לא יכול לעמוד לבדו. השואה לא קרתה ביום אחד ולכן צריך לעקוב אחרי סימני אזהרה מוכרים ועל שינויים ותהליכים בעייתיים אשר מתרחשים בעולם. במחלקת המדינה יש מחלקה שלמה שעובדת על מניעת זוועות ומקרי אלימות משמעותיים המסייעת במניעת אירועי קיצון, אבל לצד העבודה המגוונת שאנחנו מבצעים יש עוד המון עבודה שצריך לעשות".

כאשר נשאלה על ההשוואות בין הטבח של 7 באוקטובר לשואה, מבהירה ז'רמיין את עמדתה: "טבח 7 באוקטובר היה אירוע מזעזע בפני עצמו. אני בכל מקרה מנסה שלא להשוות את השואה לאירועים אחרים בגלל שאני רואה שלאורך השנים יש הרבה השוואות בין מקרים מזעזעים לשואה, והשימוש בהשוואה הזאת מייצר תמונה שלא משקפת את אירוע השואה, שהיה ייחודי ויוצא דופן בהיסטוריה האנושית".

בנושא השבת הרכוש היהודי שנגזל בשואה היא מציינת התקדמות משמעותית: "יש התקדמות בהשבת רכוש יהודי שנגזל מבעליו, ואנחנו רואים את זה בתקופה האחרונה בנושא האמנות. המטרה שלנו היא להמשיך את המאמצים ולדחוף להשגת מידה של צדק לניצולי השואה ויורשיהם".

לדבריה, אשתקד חתמו עשרות מדינות בהובלת ארצות הברית על "הצהרת וושינגטון" הקוראת להחזיר יצירות אמנות שנגזלו מיהודים במהלך השואה. "אנחנו נמצאים כעת בבחינה מקיפה של הנושא תוך שיח עם מדינות, מוזיאונים ואנשים פרטיים שמחזיקים יצירות וחפצי אמנות שנגזלו בשואה. אני מאמינה שבקרוב נראה התקדמויות בנושא", היא מסבירה.

שימוש ב־AI

את הראיון ערכנו בהולנד, המדינה הראשונה שפתחה לאחרונה את ארכיון משתפי הפעולה עם המשטר הנאצי. מדובר בארכיון המכיל מידע רב שעשוי להוביל למציאת רכוש נוסף שנגזל מיהודים שנרצחו בשואה. "אנחנו סורקים את המידע הרב שהארכיון מספק ואף משתמשים בבינה מלאכותית כדי לאתר עוד רכוש שנגזל מיהודים", אומר מארק ויצמן, מנהל התפעול הראשי של ארגון איל"ר.

"החזרת הרכוש היהודי רלוונטית גם לקונפליקטים קיימים", מוסיף ויצמן. "רבים בהולנד חשבו שיוכלו לרצוח את שכניהם היהודים ולהשתלט על רכושם. כעת, כשנחשף מי שיתף פעולה עם הנאצים, זה מעביר מסר ברור לעידן הנוכחי שאי אפשר לרצוח אדם, להשתלט על רכושו, ולצפות שזה לא ייחשף בעתיד".