שבעה באוקטובר החזיר את שרונה נזאריאן לימים שברחה מאיראן בעקבות המהפכה האיסלאמית ב-1979, לאחר שהיא ומשפחתה סבלו מהתנכלויות ורדיפה. ״עזבתי את הבית והשורשים שלי כבר פעם אחת, ואמרתי לעצמי שלא אתן לזה לקרות שוב״, אמרה נזאריאן ל"ישראל היום", כאשר היא מתארת את מה שעבר עליה עם פרוץ המלחמה בחמאס וגל האנטישמיות חסר התקדים ששטף את ארה״ב בעקבותיה.
לאחר שנאלצה לעזוב את מקום הולדתה, היא הגיעה לישראל עם משפחתה והמתינה לאביה, בטרם היגרו לארה״ב והתיישבו בבוורלי הילס. זהו מעוז יוקרתי בלוס אנג׳לס המאופיין בקהילה אמידה ומשפיעה, שרובה ידועה גם בתמיכתה הגדולה בישראל. את הקריירה שלה החלה כפסיכולוגית קלינית, אך לפני כחודש עשתה נזאריאן היסטוריה כאשר הפכה לראש העיר האיראנית-אמריקנית היהודייה הראשונה בתולדות ארה״ב.
בנאום ההשבעה שלה לתפקיד היא אמרה כי ״אני מהגרת. אנגלית היא השפה השלישית שלי. הגעתי לאומה הגדולה הזו בגלל רדיפה דתית. אף אחד לא היה שם כדי להיות הקול שלי, והדברים לא תמיד באו בקלות. אבל סירבתי להיות עם מנטליות של קורבן כי אני מאמינה שעבודה קשה ומסירות הם המפתח להצלחה״.
האם אני רוצה לבקר באיראן? ברור
בראיון ממקום מושבה בכס ראש העיר, היא אומרת לנו כי ״הרבה אנשים סוחבים איתם טראומות, במיוחד מהגרים. וכאן בבוורלי הילס, יש הרבה מהגרים יהודים. כשראינו מה שקרה בשבעה באוקטובר, זה היה ממש כמו פוסט טראומה. הרגשנו שאותה טראומה חוזרת - שאנחנו צריכים לעזוב הכל וללכת. מדובר בקהילות שכבר עזבו הכל מאחוריהן והיו צריכות להתחיל את החיים מחדש״. היא מודה שהיא חושבת הרבה על היום שבו תחזור לאיראן. ״האם אני רוצה לבקר באיראן? ברור. האם אני יכולה לבקר באיראן כפי שהיא היום? לא״.
את ההכנה לתפקיד הנוכחי רכשה בשורת תפקידים מקומיים בעירייה, כולל כחברת מועצה, והיא מודה כי הדרך לא הייתה פשוטה. "אני הראשונה עם רקע ותרבות שונים משל אלה היושבים במועצת העיר. לא קל להיות מהגרת, לא תמיד קל למצוא את הדרך שלך, להיות חלק מהקהילה ועדיין לחגוג ולשמר את המסורת והערכים שנלווים לרקע שממנו הגעת. צריך למצוא את האיזון הזה שמאוד חשוב. ושוב - אני מסרבת להיות עם מנטליות של קורבן אלא לדבוק בעבודה קשה", היא מסבירה.
בטון דיפלומטי ומדוד, היא מוסיפה: "לא תכננתי מעולם לרוץ למשרה ציבורית ואני לא מסתכלת על עצמי כפוליטיקאית. אני כרגע מתמקדת בלשרת את הקהילה שלנו".
לעמוד לצד ישראל מכל במה אפשרית
בימים אלו נזאריאן מקדמת בניית אתר הנצחה לשבעה באוקטובר, שייפתח ימים ספורים לפני יום השנה השני לטבח. ״אנחנו רוצים שיהיה מקום לאנשים לבוא ולחוות את זה כקהילה. לאחר שבעה באוקטובר לא היה לנו יום אחד להתאבל. נאלצנו להכן על עצמנו - אנשים הסירו מזוזות מהבתים שלהם, הורידו שרשראות של מגן דוד. זה לא העולם שבו אנחנו רוצים לחיות. אנחנו צריכים לחיות פה באחדות ובשלום״. לצד אתר ההנצחה, בחודשים האחרונים עיריית בוורלי הילס, לצד קונסול ישראל בלוס אנג׳לס, ישראל בכר, הקימו בכניסה לעיר מיצג דגלי ישראל שכולל 1,400 דגלים כמספר קורבנות הטבח של חמאס.
נזאריאן רואה בישראל ״גן עדן בטוח״. ״אם לא הייתה ישראל, לא הייתי נמצאת פה, כי לא יכולנו ללכת לאף מקום אחרי הבריחה מאיראן. לאורך ההיסטוריה, יהודים נרדפו וגורשו. זה חשוב שיש לנו מקום שאפשר לקרוא לו בית, שיקבל אותנו, שאנחנו יודעים שתמיד יהיה שם להגן עלינו״.
בחודש הבא היא תציין את חודש "המורשת היהודית-אמריקנית" בשורת אירועים בבוורלי הילס, ביניהם כאלה שיוקדשו למורשת פרסית שתביא לציבור הרחב את התרבות עליה גדלה. ״אנשים חושבים שיהודים הם בעיקר אשכנזים״ (היא אומרת בהומור). ״ואני רוצה להראות לעיר את היהדות מכל מקום בעולם - פרסים, אשכנזים, אסייתים, לטינים. כשאומרים לנו ׳לכו בחזרה לאירופה׳, רואים שאנשים לא מבינים את הקהילתיות שלנו. זה חלק מהרצון שלי להגביר את המודעות והידע של אנשים כלפי הקהילות היהודיות פה״.
היא מודה שנתקלה בגילויי אנטישמיות גם בזירה הציבורית. ״אנשים לפעמים לא יודעים שאני יהודייה, ואומרים לי בזלזול ׳אה, את יהודיה?׳ ומתחילים להגיד לי דברים נוראיים. כולנו הושפענו ממה שקרה אחרי שבעה באוקטובר ואני מרגישה חובה להשתמש בקול שלי איפה שאפשר, וגם לעמוד נגד שנאה בכל הצורות שלה״.
🕯️ Today on Yom HaShoah, we remember the six million Jews and countless others lost in the Holocaust.
— sharona4bh (@sharona4bh) April 24, 2025
We honor their lives and stand against antisemitism and hate—now and always.#YomHaShoah #NeverForget #StandAgainstHate #BeverlyHills pic.twitter.com/Qxo8SbTPs0
נזאריאן מעלה את סוגיית שחרור החטופים בעבודתה בעירייה באמצעות אירועים ופעילויות ציבוריות, וגם בזירת החיים הזוהרים של בכירי לוס אנג'לס. לערב הגאלה של מגזין הבידור 'ווניטי פייר' הגיעה עם דיסקית הנושאת את הקריאה לשחרור החטופים – מחווה שעוררה עניין רב בקרב המשתתפים ובכירי תעשיית הבידור.
במהלך הראיון היא נעצרת כשהיא נזכרת בחטופים, ודמעות זולגות מעיניה. "חשוב לי להיות הקול עבורם," היא אומרת בהתרגשות, מנסה לעצור את הבכי. לישראלים היא מבקשת להעביר מסר המשקף את הרקע הפסיכולוגי ממנו היא מגיעה: "בעולם כל כך מקוטב עם הרבה שנאה, אנחנו יכולים להרגיש מאוד בודדים. אבל אני רוצה שידעו שהם לא לבד ואנחנו עומדים לצידם".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו