"אני עומד כאן היום ומספר את הסיפור שלי כדי שהעולם יידע מה כל החטופים עוברים כעת בעזה, בעודינו עומדים כאן היום", כך אמר הלילה (בין חמישי לשישי) שורד השבי קית' סיגל באירוע מרגש בבית הכנסת אדאס בוושינגטון די סי, בו השתתפו משפחות חטופים ושורדי שבי.
"ביתנו - קיבוץ כפר עזה היה קיבוץ שקט, שבו אני ואביבה בנינו את ביתנו וגידלנו את משפחתנו במשך 41 שנה", סיפר סיגל. "הייתה זו קהילה מלוכדת, מלאה בחום ושייכות. אבל ב-7 באוקטובר, העולם שלנו התנפץ. 64 חברי קהילה נרצחו, ו-19 נחטפו באכזריות – כולל רעייתי אביבה, אני, וגלי וזיו ברמן. אני משתף את סיפורנו כי העולם צריך להבין מה עברנו כשבויים".
עילי דוד, אחיו של החטוף אביתר דוד סיפר על מצבו הידוע לו של אחיו, ושל גיא גלבוע-דלאל המוחזק יחד עמו, זאת בהתבסס דברים שמסרו לבני המשפחה חטופים ששוחררו בעסקה. "הם סיפרו לנו שאביתר וגיא מתופפים על גופם ושרים שירים שעליהם גדלו. המסר היחיד שאביתר שלח לנו דרך עומר (ונקרט) וטל (שהם) היה מופנה אליי, והוא אמר לי שאחד הדברים שעזרו לו לשמור על התקווה הוא הרצון לנגן איתי שוב".
שורד השבי יאיר הורן ואחיו של החטוף איתן הורן הוסיף: "בעוד עשרה ימים נחגוג את חג הפסח – חג שמסמל חירות ואת חשיבות היותנו יחד עם האנשים שאנחנו אוהבים. זהו זמן שבו משפחות מתכנסות סביב אותו שולחן. אך עבור 59 משפחות, יהיו כיסאות ריקים וקולות חסרים. השנה, החירות לא צריכה להיות רק סמלית – היא חייבת להיות אמיתית, עבור כל 59 החטופים שעדיין נמצאים בעזה. זה הרגע שבו עלינו להחזיר את אהובינו הביתה".
"אני רוצה שתתחילו כל דבר שאתם עושים, ממש כל דבר, במחשבה עליהם. אל תפסיקו לדבר עליהם", הוסיפה דליה קושניר, גיסתם של יאיר ואיתן הורן. אנחנו לא יכולים לאבד את הרגישות שלנו. אנחנו לא יכולים להתרגל לזה. אם נדבר עליהם, ניצור גלים של השפעה".
לירן ברמן, אחיו של החטופים גלי וזיו ברמן שיתף "אני לא אבא עכשיו. אני לא בעל עכשיו. זו המשימה היחידה שלי". "החלום הכי גדול שלי הוא להיות דוד לילדיהם העתידיים של גלי וזיו."
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו