כבר ביומו הראשון כנשיא ה-47 של ארה"ב ב-20 בינואר השנה הודיע דונלד טראמפ על כוונתו להטיל מכסים על ייבוא מקנדה ומקסיקו. הודעה זו התקבלה בהפתעה: קנדה ומקסיקו הן מדינות שכנות ויחסיהן עם ארה"ב טובים וידידותיים, ומאז אמצע שנות ה-90 יש לשלושת המדינות הסכם סחר שמטרתו לעודד את המסחר ביניהן. בין כלכלנים שורר קונצנזוס שהסכם זה תרם רבות לכלכלות של שלושת המדינות.
מאז ה-20 בינואר, חתם טראמפ על שורת צווים להטלת מכסים: 25% על יבוא ממקסיקו וקנדה, ו-10% על יבוא מסין; הקפיא והחזיר החלטות אלה לסירוגין; העלה את המכס על יבוא מסין ל-20%; הטיל מכסים על פלדה ואלומיניום עולמיים; איים במכס של 200% על משקאות אלכוהוליים מאירופה; והודיע על כוונה להטיל מכס של 25% על יבוא מכוניות מכל העולם. לפי הדיווחים, היום הוא צפוי להציג צעד נרחב יותר: מכס על רוב הסחורה המיובאת לארה״ב.
מהלכי טראמפ קוממו על ארה"ב את קנדה, מקסיקו, סין, ומדינות האיחוד האירופי. המדינות הנפגעות הגיבו בהטלת מכסים מצידן על יבוא מארה"ב. שוקי ההון הגיבו בירידות חדות המשקפות את החשש מפגיעה בהיקף הסחר העולמי, חשש מהתפרצות אינפלציה עקב עליות מחירים, ועלייה באי-ודאות עקב העובדה שקשה לצפות את היקף הפגיעה בכלכלת ארה"ב ובכלכלה הגלובלית. למעשה, בארה"ב מדברים כיום בגלוי על חשש ממיתון עקב התפרצות מלחמת סחר.
החששות לפגיעה בכלכלה נובעים מכך שהמכסים יחייבו יבואנים בארה"ב לשלם מס בגובה המכס המוטל על ערך הסחורות המיובאות. היבואנים מצידם יגלגלו חלק מתשלומי המכס על הקונים, ולכן המחירים יתייקרו. הבאדג'ט לאב, מכון מחקר הפועל באוניברסיטת ייל בארה"ב, העריך באמצע חודש פברואר שהמכסים ייקרו את המחירים בארה"ב בשיעור של 1.7%-2.1%, ויביאו לעלייה שנתית של 2,700$-3,400$ ביוקר המחיה של משק בית ממוצע בארה"ב.
ייתכן שקונים יעדיפו לרכוש מוצרים מתוצרת ארה"ב למרות שלפני הטלת המכסים, תוצרת מיובאת הייתה זולה יותר. כמובן שיצרנים בארה"ב ייהנו מגידול במכירות שלהם. למעשה זו הכוונה המוצהרת של טראמפ: לעזור ליצרנים בארה"ב על ידי הפיכת מוצרים מיובאים ליותר יקרים. אבל התועלת שתצמח ליצרנים בארה"ב תבוא על חשבונם של צרכנים בארה"ב שישלמו מחירים יותר גבוהים. למעשה חלק מהיצרנים בארה"ב ייפגעו גם הם משום שעל חומרי הגלם שהם מייבאים יוטלו מכסים, וכך יתייקרו התשומות שלהם. גרוע מכך, המכסים שקנדה, מקסיקו, סין, והאיחוד האירופי יטילו על ייבוא מארה"ב בתגובה למהלכים של טראמפ יפגעו במכירות של יצרנים אמריקנים מחוץ לגבולות ארה"ב.
בקרב כלכלנים יש קונצנזוס שהסכמי סחר חופשי בכלל, והסכם הסחר החופשי של צפון אמריקה בפרט, מועילים לכלכלה ומשפרים את מצבם של הצרכנים. למשל, סקר שערך ביה"ס למנהל עסקים באוניברסיטת שיקגו בשנת 2012 בקרב כלכלנים בכירים, ביניהם שבעה חתני פרס נובל בכלכלה, הראה ש-96% מהמשיבים מסכימים עם הטענה שסחר חופשי משפר את הפריון, מגדיל את אפשרויות הבחירה של הצרכנים, ויתרונות אלה מאפילים בטווח הארוך על השפעות קצרות טווח של מכסים על התעסוקה. 98% מהמשיבים מסכימים עם הטענה שבממוצע, הסכם הסחר החופשי של צפון אמריקה שיפר את מצבם של אזרחי ארה"ב.
ומה באשר לישראל? איך אנו נושפע ממלחמת הסחר המתפתחת? אחת הבעיות בכלכלה היא שמערכות כלכליות הן מורכבות וסבוכות, משום שמוצרים רבים מכילים חומרי גלם המגיעים ממקומות שונים בעולם. למשל, מכונית שהורכבה במפעל במקסיקו ומיובאת לארה"ב, עשויה להכיל חלקים רבים שיוצרו בארה"ב. הטלת מכסים משבשת את כל המערכת באופן שקשה לחזות אותו מראש. לכן קשה להעריך מה תהיה ההשפעה על כלכלת ישראל. בכל מקרה, מלחמת הסחר מעידה שממשל טראמפ מסתכל קודם כל על הזירה האמריקאית הפנימית, ולא נרתע מעימות עם מדינות ידידותיות – אלו לא חדשות טובות לישראל.
פרופסור יוסי שפיגל, הפקולטה לניהול ע״ש קולר באוניברסיטת ת״א, ונשיא האגודה הישראלית לכלכלה
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו