בהובלת טראמפ: קירוב הנורמליזציה בין ישראל לסעודיה

בכהונתו הקודמת דונלד טראמפ הפתיע גם את מי שמורגל באישיות השונה כל כך מזו של מדינאים ומנהיגים בעולם המערבי. בגזרתנו הוא עשה את השינויים הגדולים ביותר שידענו מאז אוסלו. הסכמי אברהם, העברת השגרירות האמריקנית לירושלים, ההכרה ברמת הגולן ותוכנית המאה שבפועל הכירה בזכותה של ישראל על לפחות חלקים מיהודה ושומרון.

והוא נחוש לעשות כן גם הפעם, בעקבות המלחמה שהחלה בטבח 7 באוקטובר והעימות הישיר בין ישראל לאיראן הנמצא בעיצומו. אלא שהפעם המצב מסובך הרבה יותר בגלל המעורבות העמוקה יותר של רוסיה וסין לצידה של איראן.

המהלך הראשון שיוביל למעורבות האמריקנית בסגנון טראמפ במזרח התיכון יהיה להביא להסכם נורמליזציה בין ישראל לסעודיה. זה הסכם שכל הצדדים רוצים בו, הוא היה קרוב מאוד בספטמבר 2023 והמלחמה בעזה מנעה אותו. זו הסיבה העיקרית לכך שטראמפ קורא לישראל לסיים את המלחמה עוד בטרם ייכנס לתפקידו בתוך שמונה שבועות.

המסר הזה הועבר גם כעת ובאופן מובהק. כוונתו העיקרית היא ללחימה בעזה, שהיא המכשול להסכם עם סעודיה. הפסקת אש בגזרה הזו תוביל לשיחות על הסכם עם סעודיה שיכלול גם את תוכניות היום שאחרי ברצועת עזה ובגזרה הפלשתינית בכלל. נתניהו רוצה ערבויות - ראשית, שחמאס לא יהיה מעורב בשום צורה בשלטון ברצועה, וגם חופש ביטחוני צבאי לפעול ברצועה.

זה לא ברור אם טראמפ מותיר את רקימת הסכמי הפסקת האש לממשל ביידן בשלהי כהונתו, כי ללא המעורבות האמריקנית אין יכולת להגיע לשום הסכמה כזו לא בלבנון ולא מול חמאס ברצועת עזה. טראמפ הוא איש של תוכניות גרנדיוזיות, כמו תוכנית המאה, ובסביבתו אומרים שהוא יוביל להגעה לתוכנית כזו, עם מעורבות עמוקה של סעודיה, הפעם רחבה עוד יותר, שתכלול גם את לבנון ואולי עוד מדינות. התוכנית תתבסס על יסודות כלכליים רחבים האמורים להביא תקווה לעמים במדינות השסועות, ולפתות את המנהיגים להצטרף אליה.

נזכיר שהגורם העיקרי שדחף להסכמי אברהם אז היה הצורך של מדינות המפרץ המתונות לקבל הגנה אמיתית מפני איראן שמעבר למפרץ, וההבנה שלהן שהסכם הגרעין עם איראן בהובלת הנשיא אובמה וראשי מדינות המערב האחרות, מפקיר אותן לחסדי חמינאי. כשטראמפ ביטל את הסכם הגרעין בדחיפה של ישראל ונתניהו, הדרך להסכמי אברהם עם איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו נסללה. לא בכדי היו מנהיגי המפרציות מהראשונים לברך את טראמפ על בחירתו, ובהתלהבות רבה.

יממה לאחר הבחירות, ובסביבתו של טראמפ נזרקים לחלל האוויר לא מעט שמות למינויים בכוורת שלו, והנה כמה הקשורים אלינו. אחד מהם, בריאן הוק, חשוב במיוחד. הוק היה השליח האמריקני לענייני איראן בכהונת טראמפ הקודמת, והוא דוגל בקו ניצי כלפי המשטר האסלאמיסטי, לרבות הידוק העיצומים הכלכליים והאחרים. הוק מעורב גם במינויים האחרים, וצפוי שעוד כמה מהם יגיעו מהכהונה הקודמת - ובהם אבי ברקוביץ' וג'ייסון גרינבלאט, שהיו מעורבים עמוקות בגיבוש תוכנית המאה ואחר כך הסכמי אברהם, השגריר לשעבר דיוויד פרידמן ואולי גם מייק פומפאו שהיה מזכיר המדינה.

איראן היא מוקד הבעיות וההתנגדות העיקרית, ושאיפתו של טראמפ תהיה (בסיוע ישראלי) לפגוע בה קשה כלכלית כך שהשפעתה באזור תפחת, והכוחות המתנגדים לה יתחזקו. הרמזים מצידו של הנשיא הנבחר שישראל תעשה את העבודה הצבאית, קרי נטרול מתקני הנפט, ושזה יקרה לפני שייכנס לתפקיד, מונע מאי רצונו להתעמת ישירות עם רוסיה. משא כבד על כתפיה של ישראל.