דונלד טראמפ, האיש הנכון לתפקיד

לפני חמש שנים, כשהאורות על הבמה בהוליווד, פלורידה, כבר כמעט כבו, הזדמן לי לראות את דונאלד טראמפ כפי שמעטים רואים - או לא רוצים לראות.

הנשיא דאז היה נואם של כבוד בכנס של הוועד הישראלי האמריקני (IAC). לאחר שסיים לשאת את נאומו - שהיה מלהיב כהרגלו - מצלמות הטלוויזיה הוסטו והעיתונאים חיפשו את דלתות היציאה. אלא שאז טראמפ התמהמה כדי להאזין ל"שלווה", להקה של מוזיקאים בעלי צרכים מיוחדים, כשהם ביצעו על הבמה את השיר "God Save America".

ארה"ב ובנות בריתה שוב ניצבות מול אויבים שמוכוונים על ידי הערכים הכי יצריים - אלימות קיצונית וחתירה אחר כוח קיצוני. אמריקה זקוקה לנשיא שיכול להדוף בחזרה את היצרים הללו, ובצורה שאינה משתמעת לשתי פנים

כשהלהקה סיימה את הביצוע – כל חבריה מיהרו, אחד־אחד, למנהיג העולם החופשי ששמח בכל מאודו להתחבק, למחוא כפיים ולפטפט איתם.

לא היה זה עוד צילום מתוסרט בחברת דוגמניות או גנרלים, מדינאים או ספורטאים. לא היתה בצד המחווה הזו כל תמורה פוליטית. המפגש היה פשוט, כן ואמיתי בדיוק כפי שנראה לעין: אב לחמישה פורש מחום ליבו ושולח עידוד אבהי לקבוצה יוצאת דופן של צעירים.

המחזה הזה נשאר אצלי בזיכרון, נוגדן שימושי לסערה הלא נגמרת של שקרים, לגבי גבר שנדמה כי משגע בצורה ייחודית את התקשורת. ואני משתמשת בכוונה במילה "גבר" כדי לתאר את נשיא ארה"ב הקודם, ובעזרת השם, העתידי.

דווקא כך, מכיוון שתכונות גבריות הן שדרושות באופן נואש בזמן המבולבל והמסוכן הזה: ארצות הברית ובנות בריתה שוב ניצבות מול אויבים שמוכוונים על ידי הערכים הכי יצריים - אלימות קיצונית וחתירה אחר כוח קיצוני.

אמריקה זקוקה לנשיא שיכול להדוף בחזרה את היצרים הללו - בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים.

מנהיג אמיתי

אין חלופה לאומץ, לחוש ההגנה ולבהירות המחשבה שטראמפ מייצג, במרץ הבלתי נלאה האופייני לו.

כולנו היינו עדים לכך בקדנציה הראשונה שלו. הביטול הרוחבי של רגולציות כלכליות מיותרות; הנכונות - שבדיעבד התבררה כמוצדקת - להעמיד את שותפות נאט"ו במקום, על כך שאינן משלמות על חלקן בהוצאות הביטחון; האזהרות שאינן מתייפייפות לגבי הגירה בלתי חוקית ובלתי נשלטת; הורדת הסכם הגרעין האיראני הנורא מהשולחן; ויישום רצון העם - כפי שקיבל ביטוי בחקיקת הקונגרס מ־1995 - וכפי שנדחה שוב ושוב על ידי נשיאים שקדמו לו, בדבר העברת שגרירות ארה"ב לירושלים.

טראמפ עמד על מה שנכון, אפילו אם המשמעות היתה בכך שעמד לבדו. הוא עשה זאת תוך כדי התייצבות איתנה מול גלים חסרי תקדים של דיווחי תקשורת עוינים ותיקי משפט מאולצים. במהלך כל אלה, הוא שמר על רוממות הרוח הייחודית שלו, שהיא הסימן לביטחון עצמי ולמנהיגות אמיתית.

למעשה, הוא הוכיח שהוא יכול להיות ממש "מענטש" - שלא במקרה היא המילה ביידיש לגבר.

בדמוקרטיות של זמננו בחירות משקפות את בחירת העם, אך לא מוכרחות להיתפס גם כתחרות פופולריות. רצוי שהבחירה בנשיא תתבסס על עקרונות, ולא מיצג שווא של הגמשתן לסיפוק רצון הבוחרים

בדמוקרטיות של זמננו בחירות משקפות את בחירת העם, אך הן לא מוכרחות להיתפס גם כתחרות על פופולריות. רצוי שהבחירה בנשיא תהיה בחירה שמבוססת על עקרונות, ולא מיצג שווא של הגמשת העקרונות כדי לספק את רצונו של קהל הבוחרים.

מר טראמפ, קולי בקלפי שלך. אני בוחרת בך. אני אומרת זאת בצורה ברורה, כאשת מקצוע ותיקה, כמי שהיתה קצינה בצבא, כרופאה וכאשת עסקים: אתה האיש הנכון - האיש היחיד - לתפקיד.