טראמפ רצה שכולם יראו ששרד, שהוא לעולם לא יוותר | פרשנות

ישנתי בשעה שבפנסילבניה נערכה העצרת של טראמפ. הייתי בארץ, ולפי הפרש השעות היה ברור שהנשיא טראמפ לא יופיע לפני 1 בלילה (שעון ישראל). תחת זאת, אשתי העירה אותי בבהילות בבוקר עם חדשות שקיוויתי כי לא אשמע לעולם: ירו בנשיא טראמפ.

הייתי בן חמש בסך הכל כאשר הנשיא קנדי נורה, אבל אני עדיין זוכר בבהירות את הטרגדיה. אני נזכר בחדות רבה אף יותר בהתנקשויות במרטין לותר קינג וברוברט קנדי כחמש שנים אחריה. וכמובן, ההתנקשות ביצחק רבין וברונלד רייגן חקוקות היטב בזיכרוני.

אולם לאף לא אחד מהאירועים האלה, נוראים ככל שהיו, לא היתה השפעה אישית כמו הניסיון לפגוע בחייו של דונלד טראמפ. כאן מדובר בידיד, איש סוד ובוס לשעבר שהיה רחוק כחוט השערה מאובדן חייו.

צפיתי בתיעוד שוב ושוב. אף שידעתי מה התוצאה, למשמע הצרחות מהקהל התגובה הראשונה שלי היתה בעתה. אפשר היה לראות את הנשיא טראמפ אוחז באוזנו משל נעקץ בידי חרק. ואז הדם החל זורם על לחיו.

חייכתי למראה השירות החשאי מקיף אותו מכל עבר, אבל טראמפ רצה שכולם בקהל יראו שהוא שרד, שהוא בסדר ולעולם לא יוותר. הוא הבקיע את מעגל האבטחה והניף אגרוף מורם לקריאות "USA USA" בקהל. יכולתי להיווכח שחברי בטוב, גופנית ורגשית. מאוחר יותר באותו הערב ירד טראמפ מכבש מטוסו ללא היסוס או סיוע. הוא היה במצב טוב אף יותר מ"בסדר".

בימים שבהם מדברים רבות על המצב הפיזי של המועמדים לנשיאות, הנשיא טראמפ הראה בזמן אמת עוצמה וכושר התאוששות בל יתוארו. הוא גם הפגין כי תפילותיהם של מיליוני אנשים לשלומו נשמעות בשמיים.

קליע המתנקש לא יכול היה לפגוע בדונלד טראמפ - זהו מסר חשוב לאמריקה ולעולם. זהו גם שיעור שאותו, אני מקווה, לעולם לא נצטרך ללמוד שוב. תפילתי שהאלימות לעולם לא תהפוך לחלק מהתהליך הפוליטי שלנו.

תרגום: דוד ברון

דיוויד פרידמן כיהן כשגריר ארצות הברית בישראל ושימש כיועצו של דונלד טראמפ בקמפיין הבחירות בשנת 2016, וכמנהל הקמפיין שלו בישראל