אלו המועמדים הדמוקרטיים שיכולים להחליף את הנשיא ביידן אם יפרוש

"אין הזדמנות שניה לרושם ראשוני", אומר הפתגם. מבחינתו של המצביע האמריקני הלא מעורב, הרושם הראשוני שהותיר ג'ו ביידן בדקות הראשונות של העימות, היה נורא ואיום. ביידן היה חיוור, צרוד, איטי ומהוסס, משפיל מבט לרצפה או בוהה בחלל בפה פתוח.

"צפיתי ובכיתי", כתב בצדק טום פרידמן – חברו של ביידן שהתהפך עליו באופן לגמרי לא חברותי. באופן מפתיע, ביידן נראה הרבה פחות נשיאותי מטראמפ. האחרון, ביחס לעצמו, היה מאופק וכמעט ממלכתי.

אחרי 20 דקות נוראיות ביידן התאושש במעט, והכניס לטראמפ בנקודות החולשה: הפלישה לקפיטול, ההרשעות בפלילים, והאשמות מתחת לחגורה שלא ראויות לדפוס. ואולם, קשה התוכן ככל שהיה עבור הנשיא לשעבר - הוא החוויר לעומת המשפטים שהנשיא המכהן לא הצליח להשלים. היו אלה רגעים עצובים מאוד ומביכים. ביידן הכין את עצמו עם תרגילי זיכרון, ומִספר את הטיעונים, על מנת שלא לשכוח אותם. ובכל זאת, גם בשתי הדקות החופשיות שהכין מראש הוא התבלבל. זה היה מכמיר לב.

הצופים שמו לכל זה וברוב מוחץ סימנו את טראמפ כמנצח, ובעיקר את ביידן כמי שהפסיד בגדול. פאניקה רבה עוד יותר השתררה בקרב פעילי המפלגה הדמוקרטית ובכיריה. ביידן אמנם הפריך את הקונספירציות הרפובליקניות כאילו נדבק בשיטיון או אינו מסוגל לעמוד על הרגליים שעה וחצי ברצף. ואולם, לא מספיק להיות בלתי סנילי כדי לשמש כנשיא ארה"ב.

על רקע מה שנתפס ככישלון המוחלט של ביידן, החל גל הקריאות להחליף אותו מקרב מפלגתו שלו. ביידן ורעייתו ג'יל, שבעוד רגע עצוב, עזרה לו לרדת מהבמה, אותתו שזה לא הכיוון. "הייתה לך הופעה מצוינת, ענית לכל השאלות", אמרה לקהל במחמאה שבדרך כלל מופנית לילדים קטנים. ביידן עצמו אמר שהוא "לא מתרגש", מקריאות ההתפטרות.

לשווק מועמד חדש

לאן יילך הגל הזה? המשתנה החשוב ביותר הוא עמדת ביידן עצמו. כל עוד ביידן לא יפרוש מיוזמתו, יהיה קשה עד בלתי אפשרי להזיז אותו. לנשיא יש מספר טיעונים שיוכל לזקוף לזכותו. הוא יכול לומר שלנשיאים מכהנים יש בדרך כלל הופעות פחות טובות בעימות הראשון, וזה נכון. ביידן יוכל גם לומר שכל מועמד אחר יהיה גרוע ממנו.

כל עוד ביידן יתעקש ועידת המפלגה הדמוקרטית, שתתכנס ב-20 באוגוסט בשיקגו, תבחר בו. הוועידה היא הגוף המאשרר פורמלית את המועמד שניצח בפריימריז, וביידן במקרה כזה ירוץ עד הסוף. אגב, המצב החוקי בארה"ב הוא כזה, שאפילו אם המועמד פורש או הולך לעולמו בין מועד מינויו על ידי הוועידה ועד הבחירות, שמוֹ עדיין יופיע על פתקי הבוחר.

כך שתרחיש ההחלפה של ביידן מציאותי רק אם הוא עצמו יחליט לפרוש. ובכן, צעד נדיר שכזה יתרחש רק אם הסקרים יצביעו באופן חד משמעי על קריסת המועמדות שלו, ואם סקרים אלה ילוו בלחץ פנימי עליו בתוך המפלגה. גם אז זה לא יהיה פשוט. הפעם האחרונה שבה נשיא מכהן לא התמודד הייתה ב-1968, עת לינדון ג'ונסון, דמוקרט גם הוא, דשדש בדעת הקהל. ג'ונסון, רק לאחר לחץ כבד, פרש במרץ 68', כלומר הותיר די זמן למפלגה להתארגן. בכל זאת, הדמוקרטים הפסידו את הבחירות, ניקסון ניצח, וכל השאר היסטוריה.

כיום, אם ביידן יפרוש אפילו ביולי, המשמעות היא שייוותרו לדמוקרטים רק ארבעה חודשים לשווק מועמד חדש. זה אתגר קשוח עבורם. מה גם שבוועידה צפוי בכל מקרה הרבה מאוד ברדק, כולל מחאה אלימה מצד פרו חמאסים ואחרים, בלי קשר לחולשת ביידן.

אם יתרחשו כל ההתניות הללו וביידן בכל זאת יפנה את מקומו לאחר, הבחירות לנשיאות למעשה יתחילו מחדש. השמות שנזרקים לאוויר כמי שמסוגלים להחליף את ביידן הם בעיקר סגניתו, קאמלה האריס, מישל אובמה, מושל קליפורניה גאווין ניוסם ואולי מושלת מישיגן, גרטשן וויטמר.
שני האחרונים אנונימיים יחסית, כלומר הציבור האמריקני יתקשה לשים בהם את מבטחו. כל הארבעה, משתייכים לזרם הקיצוני יותר במפלגה הדמוקרטית, מה שיקשה עליהם לכבוש את המרכז שמכריע את הבחירות. או בקיצור, דונלד טראמפ נרדם הלילה עם חיוך גדול על השפתיים.