"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
שרים "התקווה" במעוז הפלשתיני בהרווארד: הסטודנטים היהודים החליטו להשיב מלחמה
הגל האנטי־ישראלי ברחבי ארה"ב הפך את חייהם של היהודים הלומדים באוניברסיטאות שם לבלתי נסבלים • "המצב לא מקובל עלינו, אי אפשר להמשיך כך", אומרת ליאת, דוקטורנטית שלומדת באוניברסיטה ל"ישראל היום" • היא מוסיפה בקול ברור: "נכנסנו לשטחי מחנה השנאה, הראינו את נוכחותנו והשמענו את קולנו"
"עלייה של 700% באירועים אנטישמים בקמפוסים". אוניבריסטת הרווארד (ארכיון). צילום: רויטרס

שרים "התקווה" במעוז הפלשתיני בהרווארד: הסטודנטים היהודים החליטו להשיב מלחמה

הגל האנטי־ישראלי ברחבי ארה"ב הפך את חייהם של היהודים הלומדים באוניברסיטאות שם לבלתי נסבלים • "המצב לא מקובל עלינו, אי אפשר להמשיך כך", אומרת ליאת, דוקטורנטית שלומדת באוניברסיטה ל"ישראל היום" • היא מוסיפה בקול ברור: "נכנסנו לשטחי מחנה השנאה, הראינו את נוכחותנו והשמענו את קולנו"

דור מלול, כתבנו בארה"ב
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

מולגל המחאות של סטודנטים פרו־פלשתיניםברחבי ארה"ב, החליטו סטודנטים יהודים לצאת למתקפה נגד גילויי האנטישמיות.

ליאת (שם בדוי. שמה שמור במערכת, לבקשתה), דוקטורנטית שלומדת באוניברסיטת הרווארד שבבוסטון, היתה אחת מהפעילות המרכזיות בקמפוס, שיחד עם סטודנטים אחרים נכנסה ל"גוב האריות" האנטי־ישראלי בקמפוס, מאהלי המחאה שמתוכם יצאו קריאות נגד ישראל ובהם שהו סטודנטים שהביעו הזדהות עם מעשי חמאס.

ראש הממשלה מתייחס לאירועי האנטישמיות בקמפוסים בארצות הברית %2F%2F עומר מירון%2C לע"מ

"בשל התחושה שההנהלה מפקירה את הסטודנטים היהודים והישראלים ומנסה להימנע ממעשים אפקטיביים, החלטנו לנקוט בעצמנו צעדים שמטרתם לזעזע את השטח, להראות שהמצב לא מקובל עלינו ולא יכול להימשך כך", אומרת ליאת ל"ישראל היום". "רצינו להעביר את המסר שאנחנו לא מקבלים את ההדרה שלנו מהקמפוס ואת אדישות ההנהלה אל מול מה שקורה בקמפוס. נכנסנו לשטחי מחנה השנאה, הראינו את נוכחותנו והשמענו את קולנו".

עם כניסתם למחנות המחאה האנטי־ישראליים שהוקמו בתוך הרווארד, החלו הסטודנטים היהודים לצעוד עם שלטים ובהם תמונות החטופים ושרו בקול את ההמנון "התקווה". "הסטודנטים העוינים עמדו סביבנו, צילמו ושמרו מרחק אך לא יצרו קשר או מגע. הם לא ציפו לזה. החיוכים היהירים הוחלפו במבטי כעס והלם. הם היו מאוד לא מרוצים, בלשון המעטה".

מפגינים פרו פלשתינים בארה"ב (ארכיון), צילום: איי.אף.פי.

ליאת הוסיפה כי המחאה שלהם היתה מתואמת עם רשויות האבטחה של הרווארד, שהגבירו את האבטחה באזור בעת כניסתם למאהל. "ידענו שהסטודנטים הפרו־פלשתינים עוקבים אחרי אנשים שהם מזהים כ'לא משלהם' שמתקרבים למאהל, והבאנו בחשבון שהם יזכרו את הפרצופים שלנו ויעקבו אחרינו בכל פעם שנעבור בקמפוס. זה לא נעים, ותמיד יש חשש מסוים. עם זאת, עד כה הם לא היו אלימים, ונכנסנו למאהל כקבוצה, מה שבהחלט חיזק ונתן תחושת ביטחון".

עם תמונות חטופים בקמפוס

מאז 7 באוקטובר ליאת וחבריה חשים באווירה עוינת כלפי הסטודנטים הפרו־ישראלים והיהודים. "מתחילת המחאה החלו להופיע לובשי כאפיות בכל מקום. לא קיבלנו שום אמפתיה לכאב שלנו, ובאופן שיטתי תלשו פוסטרים של חטופים שתלינו. שבוע אחרי טבח חמאס החלטנו לעמוד עם תמונות החטופים בצמתים מרכזיים בקמפוס וקיבלנו תגובות נפלאות, ולצידן גם תגובות עוינות שהראו הרבה שנאה, אנטישמיות ובורות".

הדגל הפלשתיני על פסלו של ג'ון הרווארד, מייסד האוניברסיטה, צילום: איי.פי

לדבריה, "יש בקמפוס הרבה פוסטרים שמאשימים את ישראל בכל מיני עלילות דם, ויש גם אירועים והרצאות סביב זה, מעבר לכך שבלי קשר הוזמנו להרצות פה כמה מרצים מן החוץ שהכחישו את אירועי 7 באוקטובר. מאז מחאת האוהלים יש הרבה הפגנות רועשות שמפריעות לשיעורים, ואיך אפשר בכלל להתרכז בשיעור כשבחוץ צועקים לעשות גלובליזציה לאינתיפאדה? מדובר ב־60 סטודנטים שהקימו עשרות אוהלים".

נשיאת הרווארד, קלודין גיי, בשימוע בקונגרס (ארכיון), צילום: אי.פי.אי

נוסף על כך, לדבריה סטודנטים יהודים רבים כבר לא מרגישים בטוחים באזור הקמפוס ואף החלו לעזוב את המתחם. "חלק מהסטודנטים היהודים שגרים בקמפוס ביקשו מההורים לשכור להם חדר במלון ויש סטודנטים שמאז הטבח מסתירים את יהדותם". ליאת מדגישה כי היא וחבריה ימשיכו להשמיע את קולם בקמפוס. "לא ניתן לשונאינו לעשות מה שהם רוצים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...