מפת הצרות של ביידן: כך משפיעה הפוליטיקה הפנימית על הלחץ האמריקני

ההימנעות של ארה"ב בהצבעה אתמול (שני) במועצת הביטחון עוררה תגובות חריפות רבות גם בתוך ארה"ב, ורובן - כצפוי בשנת בחירות - הגיעו מהמפלגה הרפובליקנית.

מדובר בחרפה", כתב בעמוד ה-X שלו סגן נשיא ארה"ב לשעבר, מייק פנס. "מועצת הביטחון מאמצת החלטה הקוראת להפסקת אש מיידית שאינה מזכירה את חמאס או את 7 באוקטובר, וממשל ביידן נתן לזה לעבור ללא וטו". הסנאטור מפלורידה מרקו רוביו היה ברור אף יותר בבחירת המילים: "מועצת הביטחון אימצה זה עתה החלטה הדורשת מישראל לא להביס את חמאס אך לפייס את פעילי השמאל הקיצוני האנטישמי שתומך בחמאס, וביידן החליט לא להטיל וטו על כך".

אבל גם בניכוי הקופון הפוליטי שהרפובליקנים מבקשים לגזור באופן טבעי בשנת בחירות, גם במפלגה הדמוקרטית יודעים שלביידן יש בעיה להמשיך לתמוך בישראל באותה המידה אם ברצונו לנצח ב-5 בנובמבר.

פלח משמעותי מהציבור ההיספני מאותת על התרחקות מהמפלגה הדמוקרטית. בעיה נוספת יש לביידן באגף הליברלי של מפלגתו, שעמה נמנים בעיקר הדמוקרטים הצעירים.

S

אבל יש גם בעיה בכמה מדינות, בדגש על שתיים: מינסוטה ומישיגן. בפריימריז הדמוקרטיים במינסוטה תמכו 19% מהמשתתפים בהצבעת "לא מחויבים" – מסר מחאה לביידן בגין תמיכתו בישראל. במינסוטה, שבה קהילה מוסלמית גדולה, מדובר בשווה ערך של 11 אלקטורים, מתוך 75 שיש למדינה. ביידן מוביל במינסוטה ב-4-8 אחוזים, אולם אם מצביעי המחאה בפריימריז יחליטו להישאר בבית ביום הבחירות, המועמד הדמוקרטי יכול להיות בבעיה.

הדברים הופכים לקריטיים בשכנתה של מינסוטה, מישיגן. מדובר במדינת מפתח, כלומר מדינה שהחליפה צבעים בין הבחירות. ב-2016 זכה באלקטורים שלה טראמפ, ב-2020 דווקא ביידן, וכעת טראמפ מוביל בה בממוצע שנע בין 3.5% ל-4%. גם במישיגן קהילה ערבית-מוסלמית משמעותית, ואף שבפריימריז הצבעת המחאה הניבה "רק" 13.3%, אבל בגלל היותה מדינה מתנדנדת, היא עלולה להפוך לקריטית.

ואם לא די באלה, גם המעמד של ישראל בחברה האמריקנית אינו חזק כבעבר - כפי שעלה אפילו בראיון הבלעדי שהעניק דונלד טראמפ ל"ישראל היום". "אנחנו צריכים להגיע לשלום, אנחנו לא יכולים שזה יימשך", אמר המועמד הרפובליקני לנשיאות. "ישראל צריכה להיות מאוד זהירה, כי אתם מפסידים הרבה מהעולם. אתם מאבדים הרבה תמיכה".