כתב אישום שלישי עלול לפגוע בהובלתו ובמעמדו של טראמפ

שלשום בלילה התבשרה האומה האמריקנית על כך שנשיאה ה-45, דונלד טראמפ,התכבד בכתב אישוםנוסף, השלישי במספר.הפעם מדובר במכלול של האשמות חמורות במיוחד, הנוגעות לכללי המשחק היסודיים ביותר של הדמוקרטיה האמריקנית. הטענות החדשות הן כי טראמפ ניסה, לכאורה, להטות את תוצאות הבחירות לנשיאות של 2020 במאמצים בלתי נלאים, ולסכל את הכרעתו בקלפי של "העם הבוחר".

באופן פרדוקסלי, שני כתבי האישום הקודמים שהוגשו נגדו - בסוגיית "דמי השתיקה", ששולמו לשחקנית הפורנו סטורמי דניאלס, ובסוגיית אלפי המסמכים המסווגים והרגישים שנלקחו על ידו לבית הנופש הפרטי שלו, אחוזת "מאר-א-לאגו", לאחר כניסתו של יורשו ביידן לבית הלבן, לא פגעו ברמת הפופולאריות שלו בקרב המפלגה הרפובליקנית.
ההפך, הם רק העצימו את טינתם העמוקה של חסידיו, המזוהים ברובם כאנשי מעמד "הצווארון הכחול", כלפי הממסד האליטיסטי, שלשיטתם ממשיך להתנכל לנציגו האותנטי של העם האמריקני ולמנוע ממנו – בנימוקי שווא – את השיבה לקדמת הבמה הפוליטית.

אליה וקוץ בה

ואומנם, כל הסקרים שנערכו עד ערב הגשתו של כתב האישום השלישי, מצביעים על יתרון מוחץ שממנו נהנה טראמפ על פני יריבו הרפובליקני המרכזי, מושל פלורידה רון דה סנטיס (סגן הנשיא לשעבר מייק פנס ושגרירת ארה"ב לאו"ם בעבר, ניקי היילי, משתרכים הרחק מאחור). במילים אחרות: הנשיא לשעבר נמצא כעת בעמדת זינוק מבטיחה, כחמישה חודשים לפני השקתה של עונת הפריימריז, לכיבושה של המועמדות הרפובליקנית לנשיאות.

ואולם, אליה וקוץ בה, שכן, לא זו בלבד שהמצב הפיננסי של קמפיין טראמפ נמצא על סף פשיטת רגל, אלא שחומרתו של כתב האישום הנוכחי עלולה לפגוע במעמדו, בעיקר בקרב האגף המרכזי של מצביעי המפלגה הרפובליקנית לפריימריז. זה בהחלט נכון ששיעור ההצבעה המסורתי בקרב "שומרי החומה והמגדל" של התנועה הרפובליקנית, המהווים את בסיס התמיכה המרכזי בטרמפ, גבוה יותר מזה של נציגי הזרם המתון שלה. ואולם אין לשלול את האפשרות, שהצטברות כתבי האישום בסמוך לבחירות תחלחל מן השוליים האלקטורליים היישר אל ליבת מחנה האוהדים של הנשיא במיל', ותביא, לפחות את חלקו, למסקנה הכוללת כי מדובר בנטל אלקטורלי כבד.

יתר על כן, הגם שיתרונו של טראמפ על פני כל שאר המתמודדים במפלגתו נראה בשלב זה גורף, התמונה משתנה באופן דרמטי כשמדובר בשיעור הפופולאריות שלו בציבור הרחב. במישור זה, רק כ-40% מבין המצביעים הפוטנציאליים מרוצים מהתנהלותו ומביעים בו את תמיכתם.

שני "ברווזים צולעים"

למזלו של הנשיא ה-45, גם יריבו הדמוקרטי למרוץ, הנשיא ביידן, "נהנה" מאחוזי תמיכה נמוכים דומים להפליא. כלומר, לפנינו שני מועמדים (בהנחה שטראמפ אכן יזכה, למרות הכל, בכרטיס המינוי הרפובליקני), המתחרים זה בזה מבחינת חוסר הפופולאריות הכולל שלהם. שניהם "ברווזים צולעים" שגם יחד אינם משדרים תחושה של רעננות והתחדשות (טראמפ חגג את יום הולדתו ה-77 ביוני, ואילו ביידן מבוגר ממנו בשלוש שנים). ולא זו בלבד אלא שהמועמד הרפובליקני המוביל נושא על גבו נטל כבד ומעיק של אתגרים משפטיים, העתידים לגזול ממנו את מוקד הקשב ואולי אפילו להושיבו מאחורי סורג ובריח.

על רקע זה, נשאלת השאלה - האם המפלגה הרפובליקנית תצליח לנצל את חלון ההזדמנויות שנקרה בדרכה בדמותו של הנשיא הדמוקרטי המקרין יותר ויותר את עייפות החומר, תחליט למזער סיכונים, ותבחר במועמד שמרני למהדרין דוגמת דה סנטיס, אשר שונה מטראמפ מבחינת המזג וההתנהלות, אך משוחרר מכבליה של המערכת המשפטית? ימים יגידו.

• פרופסור אברהם בן צבי ודוקטור גדי ורשה הם מחברי ספר החדש: להקיש על כל דלת: מדיניות החוץ של ישראל 1948-2018, שראה אור לאחרונה.