ההזדמנות של ארה"ב להרוויח בכל החזיתות

מעורבות איראן בהעברת מל"טים וטילים לרוסיה במלחמה באוקראינה מספקת לממשל ביידן הזדמנות לשנות כיוון - ולהרוויח מכל החזיתות.

החלפת הגישה המתרפסת כלפי איראן במדיניות אגרסיבית תגבה מטהרן מחיר על החלטתה לסייע צבאית ולהתייצב לצד רוסיה בעימות החזיתי מול נאט"ו.

החלטה כזו לא תסייע לביידן רק במאמציו בזירה זו. היא תוכל לסלול את הדרך לשיקום יחסיו עם סעודיה ומדינות המפרץ, לבלום את תהליך התקרבותן לרוסיה ולסין ולרתום אותן להתמודדות עם משבר האנרגיה העולמי.

מדיניות כזו גם תספק רוח גבית למחאת האזרחים באיראן המשוועים לתמיכה מול צעדי הדיכוי של מנגנוני המשטר. במקום "לריב" עם סעודיה, להתבזות מול איראן ולהמשיך לדשדש במאמצים בשלושה מהאתגרים המיידיים שלו בתחומי החוץ (המלחמה באוקראינה, משבר האנרגיה והגרעין האיראני), יכול ממשל ביידן לקנות את עולמו. החלטה צודקת וכדאית כזו תשפיע על עתיד האזור ותעצים את מעמדה של ארה"ב בסדר העולמי המתהווה.

מתקפת המל"טים על קייב ב־17 באוקטובר המחישה את מידת ההתקרבות בין מוסקבה לטהרן, בצל המלחמה באוקראינה והדיונים על "הסכם הגרעין". איראן, למרות הכחשותיה, ציידה את רוסיה בצי של מל"טים מתאבדים.

על פי הדיווחים בארה"ב, טהרן עתידה לספק למוסקבה גם טילי קרקע־קרקע לתקיפת ערים ובסיסי צבא באוקראינה. אמנם אין זו הפעם הראשונה שאיראן מתייצבת לצד מתנגדי המערב, אך הפעם היא עושה זאת בבוטות, באמצעות סיוע צבאי, בשעת מלחמה ובעיצומו של מאבק של רוסיה נגד אוקראינה ומדינות נאט"ו.

אזהרות הבית הלבן מפני מעורבות כזו לא הותירו רושם באיראן. היחלשות מעמדה של ארה"ב במזרח התיכון ומאמצי החיזור שלה אחרי איראן בסוגיית הסכם הגרעין חיזקו את הביטחון העצמי בטהרן ואת ההתרסה כלפי המערב.

בכך איראן שוב מוכיחה שהאיום הנשקף ממנה ומתעשיית הנשק שלה אינו מוגבל לישראל ולמזרח התיכון. האיום הזה מהווה אתגר ליציבות ולשלום בעולם כולו. למעשה, הרפובליקה האסלאמית ממצבת את עצמה כשחקנית פעילה בעימות עם המחנה הדמוקרטי־ליברלי שמובילה ארצות הברית.

כך איראן מתנהלת כשאין לה נשק גרעיני וכשהיא יודעת שבדרך זו היא מחמשת את טיעוניהם של מתנגדי הקו הפייסני עימה. נראה שהיא מזהה את מצוקת המערב ואת חולשת המדיניות האמריקנית באזור ומנצלת אותן עד תום.

גם בסעודיה ובמדינות המפרץ האחרות מודעים לכך. החלטת מנהיגי מדינות אלה להתעלם מהפצרות ארה"ב ולצמצם את תפוקת הנפט (צעד שמהווה תמיכה בפועל ברוסיה) שפכה מים צוננים על תקוותו של ביידן לראות אותם נרתמים למאמצים מול משבר האנרגיה העולמי.

עוצמת האכזבה האמריקנית ניכרת היטב בהודעה שהוציא הבית הלבן על כוונתו להעריך מחדש את היחסים עם סעודיה. כלל לא בטוח שהאיום האמריקני ישיג את מטרתו. אולי ההפך מכך - הוא מחזק בריאד את תחושת האכזבה מהתנהלות ממשל ביידן, ממה שנתפס כיחס מתנשא, ובעיקר מהליכתו לקראת איראן על גבן של מי שנתפסות כבעלות הברית שלו באזור. כך שההתנהלות האמריקנית עלולה דווקא לדחוף את סעודיה ושותפותיה לחיקן של רוסיה וסין.

ארה"ב מקבלת הזדמנות לפתור שורה של בעיות בהחלטה אחת: שינוי כיוון מול איראן. ייתכן שהאירועים באוקראינה יסייעו לה מול מדינות אירופה. זו הזדמנות לעצור את שאיפותיה הגרעיניות המאיימות על שלום העולם, לבצר את מעמד ארה"ב במזרח התיכון, להעצים את המנהיגות האמריקנית מול אתגרי המציאות העכשווית, ולספק הוכחה ליכולתה להכניס למערכת העולמית סדר ויציבות, שחסרונם ניכר כמעט בכל פינה.