"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
בעקבות עתירה ישראלית

בית המשפט העליון של ארה"ב בוחן מהפכה במעמד ענקיות האינטרנט

בעקבות עתירת הארגון הישראלי "שורת הדין": ביהמ"ש העליון בארה"ב ידון לראשונה באחריות חברות הטכנולוגיה להפצת תכני טרור • הפרקליט המערער: "הן מזמן כבר לא לוח מודעות"

,עודכן
0השמעה
בה"מ העליון ארה"ב. לראשונה עוסק בעתירה, צילום: ap

האם המעמד המשפטי של ענקיות האינטרנט, גוגל, פייסבוק וטוויטר, עומד לעבור מהפכה?בית המשפט העליון בארה"ב הודיע בשבוע שעבר שבכוונתו לדון בערעור שהוגש, בין היתר, בשם הארגון הישראלי "שורת הדין". בערעור נטען שחברות הטכנולוגיה הבינלאומיות כבר לא יכולות להתנער מאחריות לתכנים טרוריסטיים ברשת.

הסוגיה מתגלגלת בין ערכאות שונות כבר שבע שנים. כעת ההרכב השמרני של בית המשפט העליון החליט לדון בסוגיה. בשונה מבישראל, העליון בארה"ב דן מדי שנה רק במאה תיקים מתוך אלפים רבים. עצם ההחלטה מלמדת שבכוונת השופטים לקבל הכרעה עקרונית בסוגיה.

סרטוני עריפת ראשים ברשתות

ראשיתם של התיקים בשנת 2015. דאעש וארגוני טרור פלשתיניים ניצלו אז באופן משמעותי את המדיה החברתית כדי להפיץ את תוכניהם. סרטוני עריפת הראשים של דאעש הופצו אז ברשתות. בישראל, פלשתינים פרסמו תמונות של סכינים מגואלות בדם יהודים עם קריאות להמשיך במעשי הרצח.

בעקבות המעשים, "שורת הדין" הגישה בארה"ב תביעות נגד פייסבוק, טוויטר ויוטיוב. בתביעות נטען שמעשי הרצח התאפשרו בשל החופש שנתנו הרשתות החברתיות לטרוריסטים להפיץ את משנתם.

תיק אחד הוגש בשם החייל האמריקני שנרצח ביפו, טיילור פורס. תביעה אחרת הוגשה בשם נעמי גונזלס, סטודנטית אמריקנית שנרצחה בפריז ב־2015 בידי מחבל המזוהה עם דאעש. תביעות דומות הוגשו על ידי משפחות של נרצחים אחרים.

ענקיות האינטרנט טענו בבתי המשפט שהן בעצם רק "לוח מודעות" עבור תכנים שאחרים מעלים לפלטפורמות, וכי החוק מקנה להן חסינות מאחריות לתכנים הבעייתיים.

תביעות קודמות נדחו

בשבע השנים האחרונות עמדת החברות התקבלה. על פי "חוק 230" מ־1995, לחברות יש חסינות מאחריות לתכנים, ולכן התביעות נדחו. ואולם, בשבוע שעבר בית המשפט העליון בארה"ב הודיע שידון בתיק גונזלס ובעוד שמונה תביעות דומות.

עו"ד רוברט טולצ'ין, אחד הפרקליטים בתיק גונזלס מטעם ארגון "שורת הדין", אמר ל"ישראל היום" כי "ההחלטה עצמה היא דבר גדול. פחות מאחוז מהבקשות נענות. נוצר מצב בלתי הגיוני, שבו לפי החוק אסור לחברות אמריקניות לספק עפרונות לבתי הספר של חמאס בעזה, אבל מותר להן לספק לחמאס, ולארגוני טרור אחרים, תשתית דיגיטלית בחינם".

עו"ד טולצ'ין מסביר שמרגע שהחברות התחילו ליצור פיד שדוחף מסרים לפי קו מסוים, אי אפשר כבר לטעון שהן "לוח מודעות" פסיבי. "חוק 230 פורש בבתי המשפט באופן נרחב יותר מאשר התכוון המחוקק. כעת מכהן בית משפט שמרני שיבחן את הסוגיה מן היסוד".

הנטייה הליברלית תעמוד במבחן

נשיאת "שורת הדין", עו"ד ניצנה דרשן לייטנר, שמתמודדת לכנסת מטעם הבית היהודי, אמרה ל"ישראל היום" כי עצם ההחלטה לדון בערעור מאותתת מהפכה משפטית.

"להערכתי, בית המשפט רוצה להיכנס לסוגיה כדי לחולל שינוי. אחרת לא היה לוקח את התיק. לרשתות יש נטייה ליברלית ובית המשפט הזה שמרן. ניתן להעריך כי ההליך יימשך כשנה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר