החלטת בית המשפט העליון בארה"ב - מדרון חלקלק

החלטת בית המשפט העליון בוושינגטון עלולה להחזיר את מצב זכויות הנשים שנים לאחור. אסור לקבל את זה כגזירת גורל.

במשך שנים נלחמו ארגוני הנשים על הזכויות לבחור ולהיבחר, לשכר שווה, לשוויון הזדמנויות וגם על הזכות לבחור אם להמשיך היריון לא רצוי. כשנתקבל פסק הדין הידוע במשפט של רו נגד וייד, ב־1973, דובר על פסיקה תקדימית. משנה סדרי חיים. ואכן, כזאת היתה. לא מדובר היה בחגיגת הפלות אלא בכללים ברורים - הפלה בשליש הראשון של ההיריון ללא התערבות המדינה, בשליש האמצעי המדינות השונות הורשו לחוקק חוקים סבירים בנושא תוך כדי התחשבות במצבה הבריאותי של האישה, ובשליש האחרון של ההיריון - ניתנה רשות למדינה לאסור הפלות באופן גורף. כל זה נועד לשמור על חייה ועל בריאותה, הנפשית והגופנית, של האישה.

האפשרות לבצע הפלה נועדה להגן, בראש ובראשונה, על החלשות בחברה, על נערות ונשים צעירות, שהרו וברור להן ולסביבה שאין להן שום יכולת לגדל את התינוק. כעת קובעת הפסיקה החדשה שגם נערה שנאנסה ונכנסה להיריון תיאלץ להביא לעולם ילד שאביו היה האנס. כך גם לגבי הריונות מיחסי גילוי עריות, או מיחסי מין חד־פעמיים.

מחקרים מלמדים שרוב הנפגעות יהיו נערות ממוצא היספני או אפרו־אמריקני, שממילא נמנות עם המוחלשות בחברה. הפערים שממילא קיימים, יגדלו. והטיעון הדמגוגי, השמרני, שלפיו מרגע שנוצר יש לעובר זכות לחיים - לא מביא בחשבון את הנזק לאישה, ומתעלם מזכות הנשים לרצון חופשי.

כהונתו של דונלד טראמפ בבית הלבן ומינויים של שופטים שמרנים לעליון סללו את הדרך להחלטה המבישה, שעלולה להיות לה השפעה מרחיקת לכת גם מחוץ לגבולות ארה"ב. גם בישראל יש גופים שמבקשים לאסור הפלות. מדברים על קדושת החיים. על איסור הלכתי. לא ניפול מהכיסא אם נושא זה, כחלק מהאמירות על הצורך בהפיכת העליון בישראל לשמרני והכפפת בחירת השופטים לכנסת, יהפוך לחלק מרכזי ממערכת הבחירות. אחרי הכל, אנחנו מאוד טובים ברצון להיות כמו באמריקה.