"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
"תמיד הרגשתי שמשהו חסר לי": בת 104 מהודו למדה קרוא וכתוב
תושבת מדינת קרלה החליטה בגיל מתקדם מאוד כי היא מעוניינת להיות מסוגלת לקרוא את העיתון בכל בוקר • תושבי הכפר שבו היא מתגוררת התגייסו למענה והיא עברה את מבחן האוריינות הלאומי עם ציון טוב
קותיאמה נהנת מקריאה בביתה

"תמיד הרגשתי שמשהו חסר לי": בת 104 מהודו למדה קרוא וכתוב

תושבת מדינת קרלה החליטה בגיל מתקדם מאוד כי היא מעוניינת להיות מסוגלת לקרוא את העיתון בכל בוקר • תושבי הכפר שבו היא מתגוררת התגייסו למענה והיא עברה את מבחן האוריינות הלאומי עם ציון טוב

נטע בר
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

קותיאמה, קשישה הודית בת 104 מהכפר תירובנצ'ור במדינת קרלה, החליטה יום אחד, לאחר שמלאו לה 104 אביבים, כי היא רוצה ללמוד לקרוא ולכתוב על מנת שתוכל לקרוא עיתון בבוקר.

"תמיד הייתי סקרנית לדעת מה קורה בעולם שמחוץ לכפר. בהזדמנויות רבות התחרטתי על כך שאני לא יכולה לקרוא את העיתון וביקשתי מקרובי משפחתי בבית שיקריאו לי קצת מהחדשות. תמיד רציתי לדעת לכתוב את השם שלי ואת הכתובת שלי", מספרת קותיאמה.

תושבי הכפר של קותיאמה עודדו אותה לקחת שיעורי ערב, יחד עם ילדים וצעירים, והיא למדה בתוך כמה חודשים את כישורי הקריאה והכתיבה הבסיסיים בשפה ההינדית. ואם כבר לימודים בגיל כל כך מתקדם, היא היא החליטה להיבחן במבחן האוריינות הלאומי של הודו, שנועד לתלמידי כיתות א' בבתי הספר היסודיים במדינה. היא קיבלה ציון 89.

שר החינוך של מדינת קרלה שמע את הסיפור וצייץ בטוויטר: "גיל איננו מחסום לידע. עם הכבוד והאהבה הגדולים ביותר, אני מאחל לקותיאמה ולכל יתר הלומדים הצלחה גדולה בלימודיהם".

קותיאמה רצתה מאוד להשיג לעצמה חינוך, אך בהיותה שייכת לקסטת ה"טמאים" בהודו היא לא זכתה לכל חינוך כילדה וכאישה מבוגרת עבדה כעקרת בית, גידלה ילדים, נכדים ונינים, ומעולם לא מצאה את הזמן לעסוק בלימוד.

"נולדתי לקאסטה נמוכה ובתנאים של עוני מאוד קשה", מספרת קותיאמה בשעה שהיא מבשלת למשפחתה בתנור החימר שבביתם. "חינוך לנשים היה רעיון בלתי נתפס אז, ואפילו הבנים הפסיקו ללמוד בגיל תשע. ההורים שלי היו פועלים חקלאיים חסרי אדמה, והתפקיד שלי היה לבשל, לנקות ולכבס עבור 11 אחיי ואחיותיי", מספרת הקשישה. היא נישאה בגיל 16 לסוחר תבלינים בעל חנות קטנה וחייה השתפרו משמעותית מאז. "אך תמיד הרגשתי שמשהו חסר לי", היא מודה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...