"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
פרשנות

סיפורי מהפכה: כיצד הגיע הטרור של חיזבאללה לוונצואלה?

מאחורי חשיפת "ישראל היום" בנוגע לחממת הטרור באי מרגריטה מסתתר סיפור רחב יותר • אינטרסים אידאולוגיים, ובראשם מאבק נגד המערב מסיבות דתיות ושנאה ל"אימפריאליזם", הובילו ליצירת רשת הטרור

,עודכן
0השמעה
שליט ונצואלה, ניקולאס מדורו, צילום: רויטרס

מאז עלייתו של הוגו צ'אבס לשלטון ב-1999 עם המפלגה הסוציאליסטית המאוחדת של ונצואלה (PSUV) איש הצבא לשעבר ניהל מדיניות אנטי-מערבית ובמקביל הוביל התקרבות לציר השיעי בימי אחמדינג'אד.כך למעשה כיננו ברית אסטרטגית בין "המהפכה הבוליבריאנית" למהפכה האסלאמית של איראן.

לאחר מבצע עופרת יצוקה (2009-2008) קראקס ניתקה יחסים דיפלומטים עם ירושלים ומאז אין נציג ישראלי בבירה. לאחר מותו של "הקומנדנטה" צ'אבס ב-2013, ממשיך דרכו ניקולס מדורו שמר על מדיניות עוינת לישראל ואף חיזק את הברית עם המשטר בטהרן.

עם זאת, תחילת הנוכחות של גורמי טרור בדרום אמריקה התרחשה בסוף שנות ה-80 כאשר איראן הובילה מדיניות של ייצוא המהפכה האסלאמית לעולם. עיקר הפעילות החבלנית התרכזה באזור משולש הגבולות של ארגנטינה, ברזיל ופרגוואי ונקודת המפנה קרתה ב-1992 לאחר חיסולו הממוקד של מנהיג חיזבאללה דאז, עבאס מוסאווי בפעולת צה"ל בדרום לבנון.

תומכי מאדורו מפגינים בוונצואלה,צילום: איי.אף.פי

בתגובה, חודש מאוחר יותר הארגון תקף בבואנוס איירס הבירה עם מחבל מתאבד אשר הסיע מכונית תופת שהתפוצצה בבניין השגרירות הישראלית והרג 29 אזרחים וגרמה למעל 200 פצועים.

שנתיים מאוחר יותר החיזבאללה תקף שוב, הפעם נגד בניין הקהילה היהודית (אמיה) בפיגוע שגרם למותם של 85 איש. מערכת המשפט הארגנטינאית קבעה שאיראן והארגון השיעי-לבנוני היו אחראים לטרגדיה ומאז ישנו מאמץ לשפוט את המתכננים והמבצעים. עד היום הניסיונות לא צלחו ומספר מדינות באזור התקרבו מחדש למשטר בטהרן.

את המאמץ הזה הובילה ונצואלה ואחריה הצטרפו בוליביה, ארגנטינה וברזיל. הדאגה במערב כבר שנים מבוססת על התרחיש לפיו איראן תשתמש בבעלות בריתה בדרום אמריקה על מנת לעקוף את הסנקציות ואף להשיג ציוד לתוכנית הגרעין.

על פי פרסומיים, ב-2008 ישראל התנקשה באחד ממתכנני הפיגוע נגד האמיה ב-1994, עימאד מורנייה, מפקד הזרוע הצבאית של ארגון החיזבאללה

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר