שני גברים המשתייכים למיעוט האויגורי בתאילנד חוששים כי הם עומדים בפני גירוש לסין, מהלך שעלול לסכן באופן חמור את חייהם. פעילי זכויות אדם מזהירים כי הרשויות בתאילנד עלולות להיכנע פעם נוספת ללחץ מצד בייג'ינג ולהחזיר את השניים למדינה שבה, לפי ארגוני זכויות אדם, הם עלולים להתמודד עם רדיפות, התעללות ואף היעלמות כפויה.
אחד הגברים הבהיר כי הוא מעדיף להגיע לכל מקום אחר בעולם - מלבד סין. במכתב ששלח ביולי לבת זוגו, מרזייה קאסם, ביקש להתייחס אליה בשמה המוסלמי, הוא תיאר את הפחד מפני חזרתו למדינה. "אם ישלחו אותי בחזרה לסין, אהיה כמו עבד", כתב. הוא הוסיף: "לפעמים חשבתי למה אני בן אדם. מה עשיתי לסין. אף אחד לא רוצה לחזור לסין".
שנה שעברה, הרשויות בתאילנד גירשו בכפייה 40 גברים אויגורים לסין, למרות תחינותיהם שלא לעשות זאת וחרף התנגדות האו"ם. ארצות הברית וקנדה אף הציעו, לפי דיווחים, לקלוט את הגברים בשטחן, אך בנגקוק נראתה נחושה להימנע מעימות עם בייג'ינג. מאז הגירוש, מיקומם של 40 הגברים אינו ידוע, והאו"ם מסר כי לא הצליח לברר מה עלה בגורלם.
כעת, שני גברים נוספים נמצאים בסכנת גירוש, לאחר שהועברו לאחרונה למתקן מעצר של רשות ההגירה. ארגוני זכויות אדם חוששים כי גם הפעם תאילנד תבחר להיענות לדרישות הסיניות, למרות הסכנה הנשקפת לשניים.
שני הגברים שעומדים כעת בפני גירוש ריצו עונש מאסר של שבע שנים, בעקבות עבירות הקשורות לניסיון בריחה ממתקן מעצר למהגרים בינואר 2020.
הם היו חלק מקבוצה של יותר מ־200 גברים, נשים וילדים אויגורים, שנעצרו בידי המשטרה התאילנדית בשנת 2014, סמוך לגבול עם מלזיה, לאחר שנמלטו מסין. מאז, הנשים והילדים בקבוצה שוחררו והועברו לטורקיה, בעוד הגברים גורשו לסין בכמה פעימות. המהלכים עוררו ביקורת מצד האו"ם ומצד גורמים אמריקניים, בהם מזכיר המדינה מרקו רוביו.
כעת, קרוביהם של הגברים חוששים כי הרשויות בתאילנד מנסות לבסס את הגירוש על הליך משפטי שיקשה על הקהילה הבינלאומית להתנגד לו.
האויגורים הם מיעוט אתני ממוצא טורקי, שרובו מתגורר במחוז שינג'יאנג שבמערב סין. לפי דיווחים, סין מבצעת פשעים נגד האנושות בחבל שינג'יאנג ובמיעוט המוסלמי-טורקי האויגורי. פשעים אלו כוללים עקירה כפויה של אזרחים, העסקתם בכפייה במפעלים ובמטעי כותנה ושליחת חשודים בהתנגדות למשטר או בקיצוניות דתית ל"מחנות חינוך מחדש" שם עוברים אינדוקטרינציה בתנאים של כליאה.
בייג'ינג אישרה כי היא מקיימת מערך "מתקני הכשרה מקצועית" שאליהם נשלחים פושעים או קנאים דתיים וכי נשלחים עובדים מחבל שינג'יאנג לעבודה במפעלים בסין. עם זאת, השלטון הסיני טוען כי מדובר במאמץ ליצור אינטגרציה בין תושבי חבל שינג'יאנג ליתר סין וחלק ממלחמה בטרור האסלאמי במחוז.
קרוביהם של האויגורים טוענים כי סין חוששת במיוחד מהאפשרות שבני המיעוט יגיעו למדינה בטוחה ויחיו בה יחד עם אחרים מבני הקהילה. לדבריהם, בבייג'ינג מעדיפים לגרש אותם בחזרה לסין כדי למנוע התבססות של קהילות אויגוריות מחוץ למדינה.
ראש המועצה לביטחון לאומי של תאילנד, צ'ייפרואק דואנגפראפאט, אמר לעיתונאים כי נגד השניים, לצד שלושה אויגורים נוספים שעדיין מרצים עונשי מאסר, קיימים צווי מעצר בסין.
עם זאת, לא ברור אם בייג'ינג הגישה בקשת הסגרה רשמית בעניינם. גם אמינותם של צווי המעצר הוטלה בספק: לפחות אחד מהגברים היה קטין כשעזב את סין. "אם הם באמת מבוקשים בגין עבירה בסין, מדוע סין לא הוציאה מיד הודעה אדומה של האינטרפול כשנעצרו ב־2014?", תהתה קאסם, בת זוגו של אחד הגברים.
לדבריה, לאחר שתאילנד ספגה ביקורת בינלאומית בעקבות גירושם של 40 הגברים בשנה שעברה, הרשויות מנסות כעת לבסס תשתית משפטית שתעניק למהלך הנוכחי מראית עין של לגיטימיות.
משרד החוץ הסיני מסר בתגובה כי שיתוף הפעולה בין סין לתאילנד במאבק בפעילות בלתי חוקית חוצת גבולות, ובהן הברחות, נעשה בהתאם לחוקי שתי המדינות, למשפט הבינלאומי ולנוהג הבינלאומי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו