תכריע את הבחירות בניו זילנד? המפלגה החדשה שקוראת להכרה במדינה פלסטינית

הבחירות בניו זילנד עשויות להסתיים בהישג פוליטי מפתיע, כאשר מפלגת מרכז חדשה יחסית, בהנהגת מועמדת בת 38 בעלת עמדות ביקורתיות כלפי ישראל, מסתמנת כמי שעשויה להכריע מי יעמוד בראש הממשלה הבאה.

צ'יולה וונג, המכונה צ'יו (Q), עומדת בראש מפלגת "הזדמנות", שעשויה לעבור את אחוז החסימה של 5% ולהיכנס לראשונה לפרלמנט. אם תוצאות הבחירות ישקפו את הסקרים, המפלגה עשויה להפוך ללשון המאזניים בין גוש הימין המכהן לבין גוש השמאל, כאשר שני הצדדים יזדקקו לתמיכתה כדי להשיג רוב.

המועמדת החדשה שעשויה להכריע את הכף

וונג, יועצת לשעבר בתחום העסקים בני-הקיימא ואם לשניים, נכנסה לפוליטיקה רק לפני שנה, לאחר שנענתה למודעת דרושים שפרסמה מפלגת "הזדמנות" לתפקיד מנהיגת המפלגה.

המפלגה מציגה עצמה כמי שמשלבת תמיכה בעסקים עם שמירה על האקלים, ומקדמת בין היתר מס על קרקעות והכנסה בסיסית אוניברסלית שתחליף את תשלומי הרווחה הקיימים.

על פי הסקרים, היא צפויה לחצות את רף הכניסה לפרלמנט. אם תעשה זאת, תהיה זו הפעם הראשונה זה 30 שנה שמפלגה חדשה לחלוטין, שאינה נשענת על דמויות פוליטיות מבוססות, מצליחה להיכנס לפרלמנט.

לארה גריבס, פרופסורית חברה למדעי המדינה באוניברסיטת ויקטוריה בוולינגטון, הגדירה את ההישג האפשרי כמשמעותי במיוחד. לדבריה, לא נרשמה תופעה דומה במשך שנים, אף שנעשו ניסיונות רבים להקים מפלגות חדשות וממומנות היטב.

הצלחת המפלגה מיוחסת בין היתר לתסכול הציבור מהמצב הקיים, על רקע יוקר המחיה, האבטלה הגבוהה והקיפאון הכלכלי בשנים האחרונות.

בנוסף, נושאי מדיניות חוץ עלו לאחרונה על סדר העדיפויות של הבוחר והבוחרת הניו זילנדים. ישראל והמלחמה באיראן תפסו יותר ויותר כותרות.

מפלגת "הזדמנות" קוראת להכרה "מיידית וללא תנאים במדינה פלסטינית, בהתאם לגבולות 1967 המוכרים בזירה הבינלאומית". כך נכתב בהצהרה לתקשורת בשנת 2025. בנוסף נכתב, כי ישראל, "בשל יתרונה הצבאי המשמעותי, נדרשת במיוחד לעמוד בהתחייבויות המשפטיות הבינלאומיות, לאפשר מעבר סיוע הומניטרי ולהגן על חיי אזרחים". המפלגה אז הביעה תמיכה בקריאה להפסקת אש מיידית, לשחרור החטופים ולסיום הפעילות הצבאית נגד אוכלוסיות אזרחיות.

העמדה הזו עשויה לקבל משמעות פוליטית רחבה אם וונג תהפוך לשותפה הנדרשת להקמת הממשלה הבאה.

הימין והשמאל מאבדים כוח

הבחירות מתקיימות בתקופה שבה שתי המפלגות ששלטו בפוליטיקה של ניו זילנד במשך כמעט מאה שנה - מפלגת נשיונל מהמרכז-ימין ומפלגת הלייבור מהמרכז-שמאל - מאבדות מכוחן. התמיכה בכל אחת מהן ירדה מתחת ל־30% בסקרים, בעוד מפלגות נוספות מימין ומשמאל צוברות תמיכה.

ראש הממשלה כריסטופר לקסון, העומד בראש ממשלת קואליציית הימין, כבר הודיע כי לא ינהל משא ומתן על הסכם קואליציוני עם מפלגת "הזדמנות". אם התחזיות יתממשו, הוא עשוי למצוא את עצמו בפני בחירה קשה: לשנות את עמדתו או להסתכן באובדן השלטון.

מולו ניצב מנהיג הלייבור כריס היפקינס, שכיהן בעבר כראש ממשלה. לפי הסקרים, אף אחד משני המנהיגים לא הצליח לעורר בציבור את ההתלהבות שאפיינה את ראשי הממשלה לשעבר ג'סינדה ארדרן וג'ון קי.

גם המפלגות הגדולות מציגות קו תקיף כלפי ישראל

העמדות כלפי ישראל והסוגיה הפלסטינית אינן מוגבלות למפלגתה של וונג. גם מפלגת הלייבור הצהירה כי אם תיבחר, תפעל להכרה במדינה פלסטינית בתוך זמן קצר, תטיל סנקציות כלכליות על ישראל ותצטרף לתביעה שהגישה דרום אפריקה נגד ישראל בבית הדין הבינלאומי לצדק.

דוברת החוץ של הלייבור, ואנושי וולטרס, אמרה לעיתון הניו זילנדי "הפוסט" כי מפלגתה מצפה מניו זילנד לשמור על מחויבויותיה בתחום זכויות האדם והמשפט הבינלאומי, והוסיפה כי תבחן מחדש את מערכת היחסים של המדינה עם ארה"ב וסין.

גם מפלגת הירוקים מבקרת את מדיניות החוץ של הממשלה הנוכחית. נציג המפלגה, טיאנאו טויונו, קרא להפריד את קשרי הביטחון והצבא של ניו זילנד מארה"ב, לרבות פרישה מברית המודיעין Five Eyes. לדבריו, הממשלה התקרבה יתר על המידה לארה"ב ולנשיא דונלד טראמפ, בניסיון להקל את השפעת המכסים שהטיל, אך המהלך לא השיג את מטרתו.

כך, בעוד הבוחרים בניו זילנד מתמודדים עם שאלות של יוקר מחיה, תעסוקה וכלכלה, גם מדיניות החוץ והיחס לישראל עומדים על הפרק. אם הסקרים יתממשו, דווקא מפלגה חדשה בראשות פוליטיקאית שנכנסה לזירה רק לפני שנה עשויה להחזיק במפתח להרכבת הממשלה הבאה.