המשפטנית הדרום-אפריקנית נאווי פיליי הוכרזה אמש (שישי) באוסלו כזוכת פרס נובל לשלום לשנת 2026. לצד השבחים על פועלה, הזכייה מעוררת מחלוקת בינלאומית עקב האשמות על מסירת מידע למשטר הסיני, יחס סלחני לדיקטטורות וביקורת חריפה נגד ישראל.
פיליי בת ה-85 זכתה בפרס על מאמציה לקדם שלום ומשפט בינלאומי. בעבר נאבקה באפרטהייד, כיהנה כשופטת בטריבונל לרואנדה, שפטה בבית הדין הפלילי הבינלאומי ושימשה נציבת זכויות האדם של האו"ם בשנים 2008 עד 2014.
שעות ספורות לאחר ההכרזה, צפו מחדש עדויות על התנהלותה מול משטרים דכאניים. עורכת הדין אמה ריילי, עובדת לשעבר בנציבות, טענה כי בתקופת כהונתה של פיליי העביר האו"ם לשלטונות בבייג'ינג רשימות של מתנגדי משטר סינים.
לדברי ריילי, המשלחת הסינית ביקשה לדעת אם אנשים מסוימים נרשמו להשתתף בדיוני מועצת זכויות האדם בז'נבה, ואנשי הנציבות סיפקו לה אישורים מראש ללא ידיעת הפעילים. בעדות שהגישה לפרלמנט הבריטי תיארה ריילי כיצד משפחות הפעילים בסין ספגו איומים, וחלקם נעצרו, עונו או הועברו למחנות כליאה. ריילי האשימה את פיליי בכך שהיא "שותפה לרצח העם האויגורי", וציינה כי פוטרה מתפקידה משום שהתריעה על המעשים.
הטענות מגובות חלקית בתיעוד רשמי. שר החוץ ההולנדי לשעבר, סטף בלוק, אישר ב-2019 כי הנציבות העבירה שמות לסין. באו"ם טענו מנגד כי מדובר היה במידע פומבי וכי לא נגרם נזק לפעילים. בעקבות הזכייה אתמול, מנכ"ל ארגון UN Watch, הלל נוייר, דרש מוועדת נובל הסברים על המידע שנמסר למשטר בבייג'ינג.
בישראל, פיליי מוכרת כמי שהובילה את ועדת החקירה של האו"ם על ישראל ויהודה ושומרון. לאחר מתקפת 7 באוקטובר פרסמה הוועדה דוח המאשים את ישראל ב"רצח עם" ברצועת עזה, טענה שישראל דוחה בתוקף.
שגריר ישראל באו"ם, דני דנון, גינה את ההחלטה להעניק לה את הפרס. "מנהיגים כמו מנחם בגין, הנרי קיסינג'ר ומרטין לותר קינג מתהפכים בקברם", אמר דנון והוסיף כי פיליי עוסקת שנים בהפצת שקרים. הוא כינה את ההחלטה מבישה ושאל: "מה השלב הבא? הענקת פרס נובל לשלום למחבלי חמאס ואל-קאעידה?".
הקריירה הדיפלומטית של פיליי לוותה במחלוקות נוספות. ב-2010 ספגה ביקורת כשנמנעה מלהגיע לטקס הענקת פרס נובל לשלום למתנגד המשטר הסיני הכלוא ליו שיאובו. בנוסף, בדיקה של ארגון UN Watch העלתה כי בתקופת כהונתה נמנעה פיליי מלבקר את מצב זכויות האדם ב-34 מדינות, בהן סעודיה, צפון קוריאה וקובה.
שנה קודם לכן, בוועידת האו"ם נגד גזענות, התעלמה פיליי מאזהרות ואפשרה לנשיא איראן דאז מחמוד אחמדיניג'אד לשאת נאום חריף שהוביל לעזיבת נציגים אירופים את האולם. מאוחר יותר הודתה פיליי בריאיון כי הייתה "קצת נאיבית" כשהניחה שאחמדיניג'אד לא ינצל את האירוע כבמה פוליטית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו