אם שיחקתם פעם "מונופול", אתם מכירים את המטרה: לקנות נכסים, לגבות שכר דירה ולצבור כמה שיותר כסף. אבל המשחק שמזוהה היום עם התעשרות נולד דווקא כדי להעביר מסר כמעט הפוך.
בתחילת המאה ה־20 פיתחה הממציאה והפעילה החברתית אליזבת "ליזי" מאגי (מאוחר יותר פיליפס) משחק בשם "The Landlord's Game". מאגי הושפעה מרעיונותיו של הכלכלן הנרי ג'ורג', וביקשה להמחיש באמצעות המשחק כיצד ריכוז של קרקעות ועושר בידי מעטים עלול ליצור אי־שוויון.
ב־1904 היא קיבלה פטנט על המשחק, שבשנים הבאות התפשט בין קהילות וסטודנטים בארצות הברית. אנשים העתיקו את הלוחות בעצמם, שינו אותם והעבירו את החוקים מאדם לאדם, וכך נוצרו עם השנים גרסאות שונות שלו.
בתחילת שנות ה־30 נחשף צ'ארלס דארוֹ לאחת הגרסאות שהתפתחו מהמשחק. הוא יצר גרסה משלו, קרא לה מונופול והחל למכור אותה. ב־1935 חברת Parker Brothers החלה לשווק את המשחק, ודארו זכה במשך שנים לקרדיט כממציא והתעשר מהצלחתו.
באותה שנה רכשה החברה גם את הפטנט של מאגי תמורת 500 דולר בלבד, ללא תמלוגים. בעוד "מונופול" הפך לתופעה עולמית, שמה של האישה שהניחה את היסודות למשחק כמעט נעלם מהסיפור.
זו אולי האירוניה הגדולה ביותר: מאגי יצרה משחק שנועד להזהיר מפני ריכוז של עושר בידי מעטים, ובסופו של דבר מישהו אחר התעשר מהרעיון שהיא פיתחה.
רק עשרות שנים מאוחר יותר, כאשר חברת פארקר תבעה יוצר של משחק בשם "אנטי-מונופול", נחשף מחדש חלקה בהתפתחות המשחק, והיא החלה לקבל את המקום שמגיע לה בהיסטוריה שלו. אבל האירוניה לא סיימה לשחק את תפקידה בהצגה הזו, והמשפט שחשף שהמשחק נועד להטיף נגד השתלטות של בעלי הון הולידה חוק חדש בארה"ב שנתן לבעלי ההון - במקרה הזה האסברו, הבעלים הנוכחיים של פארקר - עוד יותר הון.
אז בפעם הבאה שאתם קונים רחוב, בונים מלון או שולחים מישהו לכלא תזכרו את אליזבת מאגי, האישה שהניחה את היסודות לאחד ממשחקי הקופסה המצליחים בעולם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו