איראן השתמשה במנגנון סחר דמוי עסקת חליפין כדי לעקוף את הסנקציות על מכירת הנפט שלה ולרכוש מסין סחורות בשווי מיליארדי דולרים, בהן ציוד צבאי - כך אמרו לסוכנות הידיעות רויטרס שני מקורות איראניים בכירים ושלושה אנשים נוספים המעורים בנושא בדיווח שפורסם הבוקר (חמישי).
לפי המקורות, במסגרת המנגנון החשאי מוחלף נפט איראני באשראי המאפשר רכישת סחורות מסין. לדבריהם, המנגנון סיפק לטהרן בשנים האחרונות מקור מימון משמעותי, על רקע החרפת הלחץ הכלכלי והצבאי מצד ארצות הברית סביב תוכנית הגרעין האיראנית.
ההסדר סייע גם לסין, יבואנית הנפט הגולמי הגדולה בעולם, להמשיך ולרכוש נפט איראני במחירים מוזלים, תוך הגנה על בנקים וחברות המייצאים לרפובליקה האסלאמית מפני בדיקה בינלאומית או סנקציות, לפי המקורות.
ארצות הברית הטילה סנקציות על כמה גופים סיניים קטנים שרכשו נפט איראני או סייעו בהעברתו, אך נמנעה עד כה מהטלת הסנקציות המחמירות ביותר, שעלולות להיות להן השלכות על הכלכלה העולמית.
וושינגטון החריפה את הלחץ בניסיון לפתור את המלחמה עם איראן ולפתוח מחדש את מצר הורמוז. באוגוסט הזהיר שר האוצר האמריקני סקוט בסנט מדינות לנתק קשרים עסקיים עם איראן, אחרת הן עלולות להסתכן בהרחקה מהמערכת הפיננסית המבוססת על הדולר.
סין ואיראן גינו שוב ושוב את מה שהן מגדירות סנקציות מערביות חד-צדדיות ובלתי חוקיות, והצהירו כי יפעלו להגנה על האינטרסים שלהן. שתי המדינות הן שותפות כלכליות ופוליטיות ותיקות, אך עד כה חשפו מעט פרטים על האופן שבו הן ממשיכות לקיים מסחר חרף ההגבלות הבינלאומיות.
כל המקורות מסרו כי איראן השתמשה במנגנון כדי לרכוש מסין תרופות, כלי רכב וציוד תקשורת. היצרנים לא קיימו קשר ישיר עם איראן, ואין אינדיקציה לכך שהפרו סנקציות. לפי המקורות, במהלך השנה האחרונה נעשה שימוש במנגנון לפחות פעם אחת בקשר לחוזים לאספקת מערכות הגנה אווירית לאיראן בשווי של מיליוני דולרים. המקורות לא מסרו פרטים על העסקאות הנטענות עם היצרנים הסיניים, ורויטרס לא הצליחה לאמת באופן עצמאי כי הן אכן התקיימו.
איראן וסין טענו כי החלטת מדינות אירופה להחזיר באופן אוטומטי את הסנקציות באמצעות מנגנון ה"סנאפבק" הייתה "פגומה מבחינה משפטית ופרוצדורלית". בתגובה לשאלות רויטרס בנוגע למנגנון הסחר, משרד החוץ הסיני מסר כי הוא "אינו מכיר את המצב שתיארתם". במשרד הוסיפו כי "סין התנגדה באופן עקבי לסנקציות חד-צדדיות שאין להן בסיס במשפט הבינלאומי ושלא אושרו על ידי מועצת הביטחון של האו"ם".
עשרות שנים של סנקציות אמריקניות את סין בתור הרוכשת המרכזית של נפט איראני, ב־2025 קנתה יותר מ-80% נפט איראני, ממוצע של 1.4 מיליון חביות ביום, לפי נתוני חברת Kpler לניתוח סחורות.
ב־2021 חתמו שתי המדינות על הסכם שותפות אסטרטגית ל־25 שנה, הכולל תחומים כמו אנרגיה ותשתיות. עם זאת, פרטים פומביים על ההסכם נותרו מעטים. לפי שלושה מהמקורות, המנגנון שתואר לרויטרס הוא אחד ממספר מנגנונים שבאמצעותם איראן רוכשת מסין סחורות ושירותים מבלי להעביר תשלום ישיר לחברות הסיניות דרך ערוצי הבנקאות הבינלאומיים.
פקיד מערבי ושני אנשים נוספים המעורים בנושא אמרו כי קונה שפעל מטעם חברת הסחר הממשלתית הסינית בנפט זוהאי ז'נרונג הפקיד, לפחות עד השנה, מאות מיליוני דולרים בחודש בגוף פיננסי סיני לא מוכר בשם צ'ושין.
לדברי אותם מקורות, ההפקדות כיסו רכישות שסוכמו עם חברה הרשומה בהונג קונג ומקושרת לחברת הנפט הלאומית של איראן. המקורות אמרו כי המידע התבסס על חומר שנאסף על ידי גופי מודיעין. צ'ושין העבירה לאחר מכן כספים ליצואנים סיניים ולחברות שבונות תשתיות באיראן, ככל הנראה באמצעות מוסדות פיננסיים סיניים נוספים.
כ־70% מהכנסות הנפט האיראניות שטופלו באמצעות צ'ושין מוקצות לפרויקטי תשתית, לפי שלושת המקורות. ההסדר דווח לראשונה על ידי ה"וול סטריט ג'ורנל" באוקטובר האחרון. יתרת הכספים מועברת לחשבונות של ישות ייעודית (SPV), המשמשת לתשלום לחברות המספקות סחורות לאיראן. שני המקורות האיראניים, המקורבים למעגל מקבלי ההחלטות במדינה, אישרו את קיומה של הישות הייעודית. לפי רויטרס, קיומה לא דווח קודם לכן.
כל חמשת המקורות אמרו כי הכספים ב-SPV מנוהלים על ידי שתי ישויות: חברה הפועלת מטעם משרד המסחר הסיני וחברה המקושרת לבנק המרכזי של איראן. לפי שלושה מהמקורות, החברה האיראנית מודיעה לחברה הסינית כאשר הבנק המרכזי האיראני מאשר ליבואנים גישה לכספים ב-SPV, כדי שניתן יהיה להעביר את התשלומים לספקים.
חברות בעלות שמות זהים לאלה של הגופים שלפי המקורות פועלים מטעם חברת הנפט הלאומית של איראן וחברת זוהאי ז'נרונג מופיעות במרשם החברות בהונג קונג. עם זאת, רויטרס לא מצאה רישומים פומביים על מבנה הבעלות שלהן או על פעילותן העסקית. שתי החברות לא השיבו לשאלות שנשלחו לכתובות הרשומות שלהן, הממוקמות במשרדים של חברות המספקות שירותי מזכירות.
זוהאי ז'נרונג הייתה יעד לסנקציות אמריקניות בשל קשריה הנטענים עם איראן. אחד המקורות העביר מסמך שנחזה להיות מכתב מ־22 ביולי 2025, מחברת הנפט הלאומית של איראן לחברת הסחר הסינית, ובו בקשה לאשר יתרת חוב. לדברי המקור, המסמך מהווה ראיה לקשר עסקי בין הגופים. לפי שלושה מהמקורות, המנגנון קיים לפחות מאז 2021, והוא שימש בתחילה לאספקת תרופות וחיסוני קורונה לאיראן.
לדבריהם, ככל שוושינגטון הגבירה את הלחץ על חברות המקיימות קשרים עסקיים עם איראן, המנגנון הפך חשוב יותר למסחר בין המדינות. הם העריכו כי במהלך השנה האחרונה עברו דרך ה-SPV בין 2 ל־2.5 מיליארד דולר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו