אם נתקלתם לאחרונה בתגובות ברשת במספר 271K, לא מדובר במספר אקראי. בשנים האחרונות הוא הפך לקוד המזוהה עם הכחשת שואה, שבאמצעותו מפיצים משתמשים את הטענה השקרית שלפיה בשואה נרצחו כ־271,000 יהודים בלבד ולא כשישה מיליון.
בניגוד לתיאוריות קונספירציה רבות שמבוססות על נתונים מומצאים לחלוטין, במקרה הזה המספר נשען על מסמך אמיתי. הבעיה היא שהמשמעות שלו שונה לחלוטין מזו שמכחישי השואה מייחסים לו.
מקורו של המספר בנתונים של ארכיון ארולסן בגרמניה, אחד הארכיונים הגדולים בעולם לתיעוד קורבנות ורדיפות הנאצים. בארכיון קיימות כ־271,000 תעודות פטירה שהונפקו לאורך השנים בנוגע לאסירים ממספר מחנות ריכוז.
אלא שתעודות הפטירה האלו מעולם לא נועדו לייצג את מספר קורבנות השואה. מיליוני בני אדם שנרצחו בידי הנאצים כלל לא קיבלו תעודת פטירה, והנתון אינו כולל, בין היתר, את כלל היהודים שנרצחו במחנות ההשמדה, בירי המוני ובשיטות רצח נוספות. מכחישי שואה לקחו למעשה נתון חלקי ממאגר אמיתי והציגו אותו כאילו מדובר בספירה כוללת של הנרצחים.
ממסמך ארכיוני למם ברשת
טענת ה-271 אלף אינה חדשה, אך בשנים האחרונות היא קיבלה חיים חדשים ברשתות החברתיות. המספר מופיע בתגובות, ממים ופוסטים, לעיתים אפילו ללא הסבר, באופן שמאפשר למשתמשים להפיץ מסר של הכחשת שואה באמצעות קוד קצר שנראה למי שאינו מכיר אותו כמעט חסר משמעות.
התופעה צברה תאוצה משמעותית סביב 2024, על רקע העלייה באנטישמיות המקוונת לאחר 7 באוקטובר. לפי נתוני Foundation to Combat Antisemitism, מספר האזכורים של "271,000" שנוטרו ברשתות החברתיות עלה בכ־1,250% בין 2022 ל־2024.
הסיפור של 271K ממחיש כיצד הכחשת שואה יכולה להשתנות בעידן הרשתות החברתיות. היא לא תמיד מגיעה בצורת מאמר ארוך או טענה מפורשת; לפעמים מספיק מספר בתגובה, מם או בדיחה שרק מי שמכיר את משמעותם יבין.
דווקא כשהכחשת שואה הופכת ברשת למשהו כמעט טריוויאלי, החשיבות של היכרות עם ההיסטוריה והעובדות אינה מוגבלת ליום השואה. היכולת לזהות מאיפה מגיעים נתונים, להבין את ההקשר שלהם ולהבחין בסילופים היא חלק מהדרך להתמודד עם התופעה. כי גם כששקר חוזר על עצמו שוב ושוב ברשת, הוא לא הופך לאמת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו