"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אינדונזיה: נואפים הולקו בפומבי - הקהל צילם סלפי

11 גברים ונשים שהורשעו בניאוף ו"התבודדות עם אדם שאינו בן זוגם" הולקו יותר ממאה פעמים בקנה חיזרן במחוז המוסלמי הקיצוני בצפון המדינה • החוקים הקיצונייםהושתו לאחר הסכם בין הממשלה לבדלנים אסלאמיסטים בתחילת שנות האלפיים

0השמעה
הלקאה פומבית בבנדה אצ'ה שבאינדונזיה , איי.אף.פי
הלקאה פומבית בבנדה אצ'ה שבאינדונזיה. צילום: איי.אף.פי

מאות בני אדם התקהלו היום (חמישי) בפארק בוסתאנול סאלאטין שבבנדה אצ'ה, בירת מחוז אצ'ה באינדונזיה, כדי לצפות בהלקאתם הפומבית של 11 בני אדם שהורשעו בהפרת חוקי השריעה האסלאמיים המקומיים. המורשעים, שספגו עונשים שנעו בין 7 ל-100 מלקות, הולקו בציבור בשל מגוון עבירות שונות, בהן הימורים, התבודדות עם אדם שאינו בן זוג, וניאוף.

VIDEO: 🇮🇩 A masked woman nervously approaches her target, shuffles into position and unleashes a flurry of lashes -- proving herself as the newest member of the first female flogging squad in#Acehprovince, the only region in Indonesia that imposes Islamic lawpic.twitter.com/uGA1u7KLj9

— AFP News Agency (@AFP)January 28, 2020



הטקס המבעית נמשך קרוב לשעתיים כשקהל גדול של גברים ונשים התאסף במקום כשחלקם מצלמים תמונות סלפי על רקע הענישה החריגה. מחוז אצ'ה השמרני הוא האזור היחיד באינדונזיה המורשה לאכוף גרסה מקומית של חוק השריעה האסלאמי. הזכות המשפטית ליישום חוקים אלו הוענקה למחוז בשנת 2006, כחלק מהסכם שלום שסיים סכסוך בדלני שנמשך עשרות שנים באזור. המערכת המשפטית המקומית התרחבה באופן משמעותי בשנת 2015 עם הכנסתם לתוקף של חוקי עזר עירוניים מחמירים יותר, המכונים "קאנון ג'ינאיאט", אשר הגדילו את טווח העבירות הפליליות והחמירו את העונשים המושתים על העוברים עליהם.

אזרחים מצלמים את ההקלאה הפומבית בבנדה אצ'ה באינדונזיה,

על פי תקנות אלו, אנשים המורשעים בעבירות כמו הימורים, צריכת אלכוהול, אינטימיות טרום-נישואין, ניאוף ויחסים חד-מיניים, נענשים בהצלפה פומבית באמצעות קני חזרן (רטן). עונשים אלו מבוצעים לעיתים קרובות בפומבי, על גבי במות מוגבהות בפארקים או מחוץ למסגדים מקומיים, ומושכים קהל רב של צופים מהצד. החוקים חלים על התושבים המוסלמים המקומיים, ובאופן תיאורטי גם על מי שאינם מוסלמים או על מבקרים במחוז המפרים את קוד המוסר המקומי.

מבחינת חומרת הענישה, עבירות קלות יחסית כמו גילויי חיבה בפומבי, התבודדות צמודה עם אדם שאינו בן זוג (ח'לוואת), הימורים ושתיית אלכוהול גוררות בדרך כלל מספר נמוך יותר של מלקות, הנע בין 7 ליותר מ-20 הצלפות. לעומת זאת, הפרות חמורות יותר כמו ניאוף ויחסים חד-מיניים בהסכמה עלולות להוביל לעונש כבד של עד 100 מלקות.

אישה שהורשעה בניאוף מולקת באינדונזיה,צילום: אי.פי.איי

הפרקטיקה מעוררת באופן תדיר גינויים בינלאומיים חריפים מצד ארגוני זכויות אדם מובילים, ובהם אמנסטי אינטרנשיונל ו-Human Rights Watch. ארגונים אלו מגנים את השימוש במלקות ומגדירים אותו כעונש אכזרי, בלתי אנושי, משפיל וכסוג של עינויים. פעילי זכויות אדם מבקרים בחריפות את אכיפת החוקים הללו בכל הנוגע ליחסים חד-מיניים בהסכמה ולחיים האישיים והפרטיים של התושבים.

מנגד, למרות הביקורת הבינלאומית הענפה, ענישת המלקות הפומבית זוכה לתמיכה חזקה בקרב חלקים שמרניים באוכלוסייה המקומית באצ'ה. עם זאת, מעת לעת עלו הצעות להעביר את ביצוע עונש ההצלפות לתוך מבנים סגורים, במטרה להגביל ולצמצם את הסיקור של כלי התקשורת הבינלאומיים.

טעינו? נתקן!אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר