ראשת ממשלת בנגלדש לשעבר, שייח' חסינה, הודיעה כי בכוונתה לשוב למדינה בחודש דצמבר, למרות שנגזר עליה עונש מוות והיא צפויה להיעצר עם חזרתה. בנאום מוקלט שנשא באירוע בניו דלהי לציון שנתיים להתקוממות שהובילה להדחת ממשלתה, אמרה חסינה כי היא רואה בחזרתה חובה כלפי אזרחי בנגלדש, אף שהורשעה בעבירות של פשעים נגד האנושות.
חסינה נמלטה להודו בשנת 2024 לאחר שמחאות בהובלת סטודנטים אילצו אותה לעזוב את השלטון. מאז היא חיה בגלות במדינה השכנה. בשנת 2025 גזר עליה בית משפט בבנגלדש עונש מוות, לאחר שקבע כי הורתה על דיכוי אלים של המחאות. לפי דוח של האו"ם, קרוב ל־1,400 בני אדם נהרגו במהלך הדיכוי. חסינה דוחה את כל ההאשמות נגדה. בנגלדש פנתה שוב ושוב להודו בבקשה להסגיר את חסינה, אך ניו דלהי סירבה עד כה להיענות לבקשות.
"אני יודעת שהם עלולים לכלוא אותי, או להרוג אותי, או שכל דבר אחר עלול לקרות - אבל אני חייבת לחזור", אמרה. "פחד לא יכול להכתיב את חובתי כלפי העם". בנאומה קראה חסינה גם להסיר את האיסור שהוטל על מפלגתה, ליגת האוואמי, ולשחרר אסירים פוליטיים.
במקביל, ראש ממשלת בנגלדש, טאריק רחמן, חנך מוזיאון זיכרון המוקדש להתקוממות של 2024. המוזיאון הוקם במעון הרשמי לשעבר של חסינה בבירה דאקה, במסגרת יוזמה שהחלה בתקופת ממשלת המעבר בראשות חתן פרס נובל לשלום מוחמד יונוס, שנכנס לתפקידו ימים ספורים לאחר הדחתה של חסינה.
המוזיאון כולל תיעוד קולי וחזותי של המחאה, חפצים אישיים של ההרוגים, קטעי עיתונות מהתקופה וכן תיעוד של הטענות לדיכוי פוליטי במהלך 15 שנות שלטונה של חסינה.
רחמן, בנו של ראש הממשלה לשעבר חאלדה זיא ויריבה הפוליטי הוותיק של חסינה, נבחר לתפקיד בבחירות שנערכו בפברואר תחת פיקוח ממשלת המעבר. מפלגתה של חסינה לא הורשתה להשתתף בבחירות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו