סוף ל"גן העדן למרגלים": "המוסד של יפן" הושק בטוקיו

לראשונה מאז תבוסתה במלחמת העולם השנייה, יפן מקימה גוף מודיעין מרכזי ועוצמתי. המהלך השנוי במחלוקת מהווה סטייה חדה מהאידיאלים הפציפיסטיים של טוקיו, אך מומחים מזהירים כי הוא הכרחי במדינה שסובלת מחולשות ביטחוניות כה עמוקות עד שזכתה לכינוי "גן עדן למרגלים".

"לשכת המודיעין הלאומית" החדשה (National Intelligence Bureau) הושקה רשמית אמש (שישי). היא תחליף מבנים ארגוניים קודמים שספגו ביקורת על היותם מנותקים ולא יעילים, ותניח את התשתית לשינויים רחבים אף יותר. לטענת מומחים, הצעד עשוי להוביל לחקיקת חוק נגד ריגול ולהקמת סוכנות ביון חוץ הדומה ל-CIA האמריקני, למוסד או ל-MI6 הבריטי.

ראשת הממשלה, סנאה טקאיצ'י, אישרה את השאיפות הללו מוקדם יותר השבוע: "הצעדים הללו הם רק הצעד הראשון ברפורמה המודיעינית. כשאנו בוחנים את המצב העולמי שהולך ונעשה לא יציב, חובה עלינו להתמודד עם שיטות הלחימה החדשות".

"אנומליה של אחרי המלחמה"

עד כה, גוף המודיעין המרכזי של יפן היה CIRO (משרד המודיעין והמחקר של הקבינט), שהעסיק כ-700 עובדים אך היה נטול סמכויות ממשיות. מידע מודיעיני נאסף על ידי משרדי החוץ, המשפטים, ההגנה והמשטרה – אך לעיתים קרובות לא שותף בצורה אסטרטגית ואחידה.

הלשכה החדשה תשנה זאת: היא תשמש כגוף מבצעי ומנהלי שמרכז את המידע מכל משרדי הממשלה, שיחויבו כעת לשתף פעולה על פי חוק. בראש המועצה המפקחת תעמוד טקאיצ'י עצמה.

פיליפ שטלר-ג'ונס, חוקר בכיר במכון RUSI, הסביר ברשת CNN כי יפן חסרה שני מרכיבים קריטיים: סוכנות ביון חוץ וחוק נגד ריגול. המשמעות: מרגלים זרים יכולים לאסוף מידע בתוך יפן "מבלי לעבור על החוק".

"זו אנומליה שנבעה מהמצב שלאחר המלחמה", מסביר שטלר-ג'ונס. "הכיבוש של יפן, ואחריו הברית הביטחונית עם אמריקה, גרמו לכך שממשלת יפן לא באמת הייתה צריכה לעשות את העבודה הזו כי היא הייתה מוגנת על ידי ארצות הברית". החולשה הזו גבתה מחיר: תחקיר של ה"ניו יורק טיימס" חשף ביולי האחרון כיצד מוסקבה ניצלה את הפרצות הללו כדי להבריח רכיבים יפניים לרוסיה, ששימשו בטילים וכטב"מים נגד אוקראינה.

האיום המשולש

התזמון אינו מקרי. הציבור היפני, שעד כה חשש מכל סממן של מיליטריזם, מבין כעת כי האיומים השתנו. מעבר לים ניצבות סין, רוסיה וצפון קוריאה – המשתפות פעולה באופן הדוק מתמיד.

הברית הזו הומחשה בבירור כשכוחות צפון קוריאנים נשלחו להילחם באוקראינה, ובמצעד הצבאי בבייג'ינג שבו צעדו יחד מנהיגי שלוש המדינות. יפן, המארחת כ-55,000 חיילים אמריקנים, מהווה יעד מודיעיני אטרקטיבי במיוחד עבורן.

ראשת הממשלה טקאיצ'י, שניצחה בבחירות הבזק בפברואר האחרון וזכתה לרוב עצום בפרלמנט, מנצלת את המומנטום הפוליטי להעברת הרפורמה. אולם, המהלך מעורר התנגדות עזה מבית.

ביפן זוכרים היטב את מנגנוני הביטחון האימתניים של ימי האימפריה בתחילת המאה ה-20, ששימשו לדיכוי אכזרי של אזרחים ומתנגדי משטר.

"מנגנון מודיעין של מדינה הוא אחד המוסדות החזקים ביותר שלה, ואם יאפשרו לו להשתולל, הוא עלול לפגוע קשות ובאופן לא צודק בזכויות האדם של אזרחיו", הזהיר חבר הפרלמנט מאקוטו אוניקי מהאופוזיציה. "זו הצעת חוק עם פגמים רציניים – היא מחזקת סמכויות ללא שום איזונים ובלמים או פיקוח דמוקרטי".