"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
תחקיר ב-BBC: אינסטגרם מציגה פרסומות לתוכן פדופילי בהודו
רשות השידור הבריטית חושפת כיצד אינסטגרם מאשרת ומציגה פרסומות ממומנות למכירת סרטוני פדופיליה בהודו • הפרסומות, שעברו כביכול אישור של מנגנוני הבקרה, מובילות לערוצי טלגרם שם נמכרים הסרטונים בפרוטות
אינסטגרם (אילוסטרציה). צילום: רויטרס

תחקיר ב-BBC: אינסטגרם מציגה פרסומות לתוכן פדופילי בהודו

רשות השידור הבריטית חושפת כיצד אינסטגרם מאשרת ומציגה פרסומות ממומנות למכירת סרטוני פדופיליה בהודו • הפרסומות, שעברו כביכול אישור של מנגנוני הבקרה, מובילות לערוצי טלגרם שם נמכרים הסרטונים בפרוטות

מערכת היום
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

אזהרה: הכתבה מכילה תיאורים של התעללות מינית בילדים

תחקיר של רשת השידור הבריטית, ה-BBC, חושף כי רשת אינסטגרם שבבעלות מטא מציגה ומרוויחה מפרסומות המקדמות תכנים של התעללות מינית בילדים בהודו. הפרסומות הממומנות, שמשתמשות במילים מפורשות כמו "סרטון אונס", מפנות את הגולשים לערוצי טלגרם שבהם ניתן לרכוש את החומרים המחרידים בסכומים של כ-99 רופי (כ-3 שקלים).

שעות ספורות לאחר פרסום התחקיר, הודיעה ממשלת הודו כי זימנה לבירור דחוף את נציגי חברת מטא. מטא טוענת דרך קבע כי פרסומות באינסטגרם מתפרסמות רק לאחר שהן מקבלות אישור ממערכות הסינון שלה, שחלקו מבוסס כיום על בינה מלאכותית ולא על בוחנים אנושיים.

"לא מפר את כללי הקהילה"

כשהרשת הבריטית דיווחה לאינסטגרם על אחת הפרסומות הפדופיליות, התשובה שהתקבלה לאחר 24 שעות הייתה כי "הפוסט לא מפר את כללי הקהילה". צוות ה-BBC דיווח, למשל, על מודעה שהציגה ילדה קטנה בוכה, עם כיתוב המעיד על כך שעברה תקיפה מינית, והפלטפורמה סירבה להסירה.

רק לאחר פנייה רשמית לתגובה מצד מערכת החדשות, במטא הסירו את המודעות, חסמו את החשבונות ופסלו את הקישורים. "שום מערכת אינה מושלמת, ותהליך הבדיקה שלנו עשוי שלא לזהות את כל הפרות המדיניות", מסרה החברה בתגובה.

כדי להוכיח את טענותיו, הקים צוות ה-BBC חשבון פיקטיבי בהודו. בתחילה עקב החשבון אחרי דפים "תמימים" יחסית של נשים הודיות המשתמשות ברמיזות מיניות. בתוך פחות משבוע, האלגוריתם של אינסטגרם מילא את הפיד בפרסומות לצ'אטים פורנוגרפיים למבוגרים. ימים ספורים לאחר מכן, החלו להופיע המודעות הקיצוניות המציגות אקטים מיניים של ילדים עם מבוגרים, עם הזמנה: "לחצו להמשך צפייה בטלגרם".

פרסומות פדופיליות החלו להופיע בתוך ימים, צילום: Gettyimages

פרסומות הן צינור החמצן של מטא: כ-98% מהכנסות החברה בסך 200 מיליארד דולר בשנה האחרונה הגיעו מפרסום, ואנליסטים מעריכים כי הן מהוות יותר מ-90% מהכנסות אינסטגרם.

בריאן בולנד, שכיהן כסמנכ"ל בפייסבוק (היום מטא) ועזר לבנות את מערך הפרסום של החברה בין השנים 2009-2020, העיד בעבר נגד החברה וסיפר לתחקירנים כי הוא "מזועזע אך לא מופתע". לדבריו, הוא עזב משום שהבין ש"לא אכפת להם מהמשתמשים בשום מקום".

"האלגוריתם של אינסטגרם נועד להשאיר משתמשים בפלטפורמה על ידי הצגת משהו יותר קיצוני, יותר מגרה", הסביר בולנד. "הוא לא תוכנת להפוך אנשים לפדופילים, אבל בגלל שהם לא שולטים בו באחריות אלא פשוט רודפים אחרי הכנסות וקליקים – אלו התוצאות".

מטא מסרה בתגובה ל-BBC כי "ניצול ילדים הוא פשע מחריד ומטא פועלת באגרסיביות כדי להילחם בו באפליקציות שלנו". החברה שללה מכל וכל את הטענה שהיא מכוונת במכוון מודעות מסוג זה לבעלי נטיות פדופיליות, והכחישה כי ההכנסות קודמות לבטיחות.

עם זאת, התחקיר מצביע גם על "תחנת היעד" של הקליקים – טלגרם. על פי הדיווח, עבריינים משתמשים במעבר מאינסטגרם לטלגרם כדי להתחמק ממנגנוני הבקרה. טלגרם (שאינה חברה בגופי הפיקוח הבינלאומיים המרכזיים לניצול ילדים) טענה מצידה כי היא משתמשת בבקרות אוטומטיות ואנושיות, וכי "חיסלה למעשה את ההפצה הפומבית של חומרים אלו בפלטפורמה שלה".

מומחים בהודו, מדינה שממוקמת שנייה בעולם (אחרי ארה"ב) בדיווחים על תכנים מסוג זה, מסבירים כי החומרים מיוצרים לרוב על ידי ארגוני פשע של סחר בבני אדם. "כדי להילחם בכך, צריך לעקוב אחר זרועות התמנון של הפשע המאורגן ואחרי כל שרשרת ההיצע והביקוש", סיכם בכיר באחד מארגוני ההגנה על ילדים בהודו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...