"סכנה לשיטפונות קיצוניים ברחבי הארץ": כיצד ישפיע ה"אל נינו" על ישראל?
פרופסור עודד פוצ׳טר מסביר כי התועפה האקלימית צפויה להביא להשלכות קשות על אזורינו ויש להיערך אליהן • בדומה לישראל, גם איראן מוכת הבצורת צפויה לסבול
Your browser doesn’t support HTML5 audio
התופעה האקלימית אל ניניו מעסיקה את כלי התקשורת ברחבי העולם ומעלה חשש של שינוי אקלים קיצוני, שיטפונות, שריפות ענק וגלי חום מתמשכים. בעוד במדינו תכמו ברזיל ואוסטרליה נערכים לפגיעת התופעה האקלימית, הדיון על השפעותיה בישראל נותר בשוליים.
פרופ' עודד פוצ׳טר חוקר סביבה מאוניברסיטת תל אביב ומהמכון הטכנולוגי חולון HIT. בתחילת דבריו הסביר פרופ' פוצ'טר את תופעת האל ניניו והסביר כי מדובר בתופעה שמשפיעה על העולם כולו מבחינת ההשפעות שלה. "אל ניניו הוא תופעה יוצאת דופן שמתרחשת בתדירות של בין 5-6 שנים. המציאות הרגילה ללא אל ניניו היא שבאזור דרום אמריקה מתמזגים באוקיינוס, באזור המדינות אקוודור וצ'ילה, מים קרים שמגיעים מהקוטב ולכן טמפרטורת המים באזור היא בין 16-17 מעלות. במקביל רוחות מזרחיות שנושבות באזור דוחפות את המים החמים שיש באזור לכיוון אסיה".
"המים האלו מחממים את האוקיינוס בדרום אסייה והוא מגיע לטמפרטורות גבוהות של 27 מעלות ויותר לעיתים. בנוסף לכך בגלל דחיפת המים גובה המים של האוקיינוס באסיה שונה מגובה המים בדרום אמריקה כשבאסיה האוקיינוס גבוה ב20-40 סנטימטרים מדרום אמריקה. בכל מקרה המים החמים מביאים לאידוי משמעותי באזור אסיה וכך עונת הגשמים המקומית, עונת המונסונים, הינה עתירת גשמים. זו התופעה הרגילה ללא האל ניניו" מסביר פרופ' פוצ'טר.
החוקר הסביר כי כשתופעת אל ניניו מתרחשת יש שינוי משמעותי בהתנהלות המערכת האקלימית שתוארה והשינוי הזה משפיע על כלל הגלובוס ובעיקר על מדינות דרום אמריקה ואסיה. "במקרה של אל ניניו הרוחות שדוחפות את המים החמים לאסיה לא נושבות. כך הפער בין האוקיינוסים מתאזן והמים החמים לא נעים לאסיה אלא נותרים באזור דרום אמריקה. המציאות הזו מתבטאת גם בכך שהאידוי של האוקיינוס מתעצם בדרום אמריקה על חשבון אסיה. במצב כזה בדרום אמריקה יורדים גשמים כבדים ובאסיה נוצרות בצורות שמשפיעות על מדינות שלמות".
גשמים עזים ושיטפונות ברחבי הארץ
מעבר להשפעה העולמית של האל ניניו יש לו גם השפעה ישירה על המזרח התיכון כשכל מדינות האזור מושפעות ממנה. "על פי המחקר אנו יודעים שכשיש שנת אל ניניו בישראל יורדים יותר גשמים בכל הארץ ובדגש על מרכז הארץ וקצת על הצפון. הגשמים האלו משמעותיים יחסית והמדינה בעיקר הרשויות המקומיות צריכים להיערך לזרמים חזקים ולשיטפונות. לדוגמה, עונת הגשמים 91-92 היתה שנת אל ניניו כשבמקביל התפרץ גם הר הגעש פינטובו בפיליפינים, התפרצות געשית חזקה מאוד שזרקה לאטמוספירה חלקיקים רבים של חול, שני האירועים האלו שהצטרפו במקביל הביאו לכך שזו היתה שנת המשקעים הגדולה ביותר אי פעם בארץ", מסביר החוקר.
"ירדה כמות כפולה של גשם מהרגיל ומצב כזה לא חזר על עצמו מאז וגם כמות גשמים כזו לא ירדה לפני כן. מבחינה זו השנה כשנאס"א מדברת על אל ניניו עוצמתי זה אומר שבתחילת החורף, בעיקר בסתיו, ירדו בארץ משקעים רבים מהממוצע השנתי הרגיל. אנו צפויים לראות בחודש ספטמבר גשמים רבים מאוד. זה כמובן יביא לשיטפונות גדולים וישראל צריכה להיערך לכך", מתריע פוצ'טר.
מדינה נוספת שהאל ניניו יכול להשפיע עליה בעוצמה היא איראן מציין פרופ' פוצ'טר. אולם לדבריו באיראן יתכן שכמות הגשמים הגדולה לא תהיה ברכה אלא קללה. "מדינה נוספת שהאל ניניו יכול להשפיע עליה היא איראן. איראן סובלת בשנים האחרונות מבצורת קשה והמאגרים התרוקנו. לכן כשיש אל ניניו גם באיראן ירד הרבה גשם וזה ימלא את המאגרים שלהם. אולם במקביל יתכן שבגלל שהקרקע יבשה מאוד ושכל הצמחייה התייבשה הגשמים הכבדים ייהפכו לשיטפונות ענק שיסחפו את הקרקע ויזיקו מאוד במקומות שונים. כלומר אמנם המאגרים יתמלאו אבל מצד שני יתחוללו נזקי ענק שאיראן לא מוכנה אליהם" סיכם.