"איש הטנק", הרגע האיקוני ממחאות כיכר טיאןאןמן. צילום: TIME

37 שנה לאירוע שהפך לסמל עולמי - חוץ מבסין: "אף אחד לא חזה את היקף הדיכוי"

37 שנים לדיכוי המדמם של מחאת הסטודנטים בכיכר טיאנאנמן • הדיון הציבורי בסין נותר טאבו ודור העתיד כלל אינו מכיר את האירוע • נשיא טייוואן: "אלפי צעירים סינים נורו ונרמסו על ידי כוחות וטנקים ברחובות בייג'ינג"

37 שנים חלפו מאז הצבא הסיני דיכא באלימות מחאת סטודנטים פרו-דמוקרטית בכיכר טיאנאנמן שבבייג'ינג, אירוע שהוביל למספר רב של נפגעים, הרוגים ועצורים. הממשל הסיני ממשיך לטשטש כל אזכור של האירוע וצעירים רבים בחברה הסינית כלל אינם מודעים למה שהתרחש בכיכר המרכזית בעיר ב־4 ביוני 1989.

איך הכל התחיל?

אירועי כיכר טיאנאנמן החלו כסדרה של מחאות והפגנות בסין באביב 1989, אשר הגיעו לשיאן בלילה שבין ה־3 ל־4 ביוני עם הדיכוי הממשלתי. אף שההפגנות והדיכוי שלאחר מכן התרחשו בערים שונות ברחבי המדינה, האירועים בבייג'ינג, ובמיוחד בכיכר טיאנאנמן, הקשורה היסטורית למחאות קודמות כמו תנועת ה־4 במאי (1919) - הפכו לסמל של האירוע כולו.

הסנטימנט והרצון לרפורמות פוליטיות וכלכליות גבר בקרב סטודנטים בסין. המדינה חוותה עשור של צמיחה כלכלית וליברליזציה יוצאות דופן, וסינים רבים נחשפו לרעיונות "זרים" ולרמת חיים מערבית. אך ההתקדמות הכלכלית הביאה עמה גם אינפלציית מחירים והזדמנויות לשחיתות מצד פקידי ממשל. הפגנות בהובלת סטודנטים שקראו ליותר זכויות וחירויות פרט בשלהי 1986 ובתחילת 1987, גרמו לשמרנים בממשלה ובמפלגה הקומוניסטית הסינית לחשוש למעמדם ולכוחם הפוליטי.

הזרז לשרשרת האירועים באביב 1989 היה מותו של הו יאובאנג באמצע אפריל, שהפך למרטיר למען המטרה של ליברליזציה פוליטית. ביום הלווייתו (22 באפריל), עשרות אלפי סטודנטים התאספו בכיכר טיאנאנמן בדרישה לרפורמות דמוקרטיות. במהלך השבועות הבאים, המוני סטודנטים, אליהם הצטרף בהמשך יתר הציבור שחיפשו רפורמות פוליטיות, חברתיות וכלכליות - התאספו בכיכר. התגובה הממשלתית הראשונית הייתה פרסום אזהרות חמורות, אך לא ננקטה פעולה מעבר לכך.

האירוע בכיכר טיאנאנמן הפך לסמל, צילום: TIME

"הלילה הזה היכה את כולנו בתדהמה"

הכיסוי התקשורתי הזר העיקרי התרכז בעיר הבירה בייג'ינג, בין היתר משום שמספר רב של עיתונאים מערביים התאספו שם כדי לדווח על ביקורו בסין של מנהיג ברית המועצות אז, מיכאיל גורבצ'וב. זמן קצר לאחר הגעתו, הפגנה בכיכר טיאנאנמן משכה כמיליון משתתפים ושודרה בהרחבה מעבר לים.

במהלך השבועיים האחרונים של מאי הוכרז משטר צבאי בבייג'ינג, וכוחות צבא הוצבו ברחבי העיר. בלילה שבין ה־3 ל־4 ביוני, טנקים וכוחות חמושים בכבדות התקדמו לעבר כיכר טיאנאנמן, תוך שהם פותחים באש או רומסים את מי שניסו פעם נוספת לחסום את דרכם. ברגע שהחיילים הגיעו לכיכר, חלק מכמה אלפי המפגינים שנותרו שם בחרו לעזוב במקום להתמודד עם המשך העימות. עד הבוקר פונה האזור ממפגינים, אם כי יריות פזורות נשמעו לאורך כל היום.

בעקבות האירועים, הממשלה הסינית עצרה אלפי אנשים שנחשדו כמתנגדים למשטר; רבים מהם קיבלו עונשי מאסר באורכים שונים, וחלקם אף הוצאו להורג. עם זאת, מספר מנהיגים מקרב מתנגדי המשטר הצליחו לברוח מסין וביקשו מקלט במערב, וביניהם בולט במיוחד ווּ-אר קאישי.

שליח CNN לבייג'ינג לשעבר, מייק צ'ינוי, שיחזר את אותם רגעים: "אני לא חושב שמישהו חזה את היקף הדיכוי, כך שהלילה הזה הכה אותנו בתדהמה. התחושה באותו זמן, בקרב אלו שצפו [במחאות], הייתה שסין עשויה לנוע לקראת רפורמה, ולראות את הדיכוי הביא לכך שהתקווה מתה."

"אני לא חושב שמישהו חזה את היקף הדיכוי", המחאות בכיכר טיאנאנמן, צילום: TIME
מחאות הסטודנטים הפרו-דמוקרטים "הייתה תקווה", צילום: רויטרס

הסכנה שבשכחה והשתקת המשפחות

הדיונים על הדיכוי של המפגינים השלווים שהתרחש סביב כיכר טיאנאנמן וברחבי המדינה מתמקדים לעיתים קרובות בסכנת ההשכחה של האירוע. חלוף הזמן, כאשר עיני העולם הופנו מהר מאוד למקומות אחרים, "אפילו כשזה קרה, אנשים הרגישו שהזיכרון הולך להיות שברירי", אמר ג'פרי וסרסטרום, פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת קליפורניה באירוויין (UC Irvine), שחקר את מחאות סטודנטים בסין לעיתון הבריטי ה"גארדיאן".

קבוצת "אימהות טיאנאנמן", ארגון שהוקם על ידי קרובי משפחה של הקורבנות, פרסמה הצהרה מקוונת חודש שעבר וקראה לממשלה לחשוף את האמת על הדיכוי, לפצות את הקורבנות ואת משפחותיהם, ולהטיל אחריות על האשמים. מנגד, הממשלה הסינית מתמידה בטענתה כי האירוע היה בגדר "מהומות" וכי קיבלה את ההחלטה הנכונה.

לפי דיווחים של תחנת "רדיו אסיה החופשית" הממומנת על ידי ארה"ב וגופי תקשורת אחרים, חברות בקבוצת האימהות טענו כי נאסר עליהן לבקר בקברי יקיריהן בבייג'ינג. מנהיג הסטודנטים לשעבר, ווּ-אר קאישי נשא דברים בציון האירוע: "בואו לא נשכח לעולם את אומץ הלב של חברינו."

"הבחור משוגע - שומעים יריות מכל עבר והוא אפילו לא ממצמץ"

אחד התיעודים המפורסמים ביותר מאותו אירוע הוא תמונת "איש הטנק". ג'ף ויידנר, הצלם והעיתונאי שצילם את התמונה האייקונית, שיתף בזיכרונותיו: "שמעתי רעש של טנקים מגיעים במורד הרחובות ויצאתי למרפסת. חשבתי לעצמי 'זה תצלום יפה של הטנקים', ופתאום אני רואה בחור עם שקיות קניות צועד ונעמד ממש לפניהם. התעצבנתי, אמרתי לעצמי - 'הבחור הזה הולך להרוס לי את הקומפוזיציה'. ואז הסתכלתי והבנתי שהבחור הזה משוגע, שומעים יריות מכל עבר והוא אפילו לא ממצמץ".

TIME

נשיא טייוואן, לאי צ'ינג-טה, דחק ביום חמישי בסין להישיר מבט אל טבח כיכר טיאנאנמן ביום השנה ה־37, ולהעניק זכויות אזרח בסיסיות לעם הסיני: "אלפי צעירים סינים נורו ונרמסו על ידי כוחות וטנקים ברחובות בייג'ינג, בכיכר טיאנאנמן וברחבי סין".

"אומה גדולה באמת לא צריכה לתת את מבטחה בעוצמה צבאית או ברדיפת כוח", כתב לאי. "במקום זאת, עליה לחבק קולות מגוונים, להגן על זכותם של אנשים לרדוף אחר חלומותיהם, ולהחזיק באומץ להתעמת עם פצעי ההיסטוריה שלה". לאי הוסיף כי טייוואן תמשיך לעמוד לצד אלו הנאבקים למען חופש ודמוקרטיה עד שהאמת תיחשף ועד שאיש לא יצטרך להקריב את חייו פשוט כדי לבקש חופש.

טיוואן בעצמה נמצאת על הכוונת של בייג'ינג בעוד סין רואה את האי כחלק מהטריטוריה שלה ומגנה כל מי שמנהל קשרים דיפלומטיים עם טאיפיי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...