37 שנה לאירוע שהפך לסמל עולמי - חוץ מבסין: "אף אחד לא חזה את היקף הדיכוי"

סין תקפה היום (חמישי) את מזכיר המדינה האמריקני מרקו רוביו, שהתייחס אתמול לציון יום השנה לדיכוי המחאה האלים בכיכר טיאנאנמן בשנת 1989. בייג׳ינג טענה כי הצהרתו של רוביו כי הצנזורה הסינית לא תצליח למחוק את זיכרון המאורעות היא ״הכפשה״ של הדרך הפוליטית של סין.

דוברת משרד החוץ הסיני, מאו נינג, אמרה במסיבת עיתונאים בבייג׳ינג כי הממשלה הגיעה זה מכבר ל״מסקנה ברורה״ בנוגע ל״תהפוכות הפוליטיות שהתרחשו בסוף שנות ה־80״. ״סין מביעה אי שביעות רצון עמוקה ומתנגדת בתוקף לעיוות העובדות ההיסטוריות מצד ארה״ב, ולהכפשת השיטה הפוליטית ודרך ההתפתחות שלה״, אמרה מאו. היא הוסיפה כי וושינגטון מתערבת בענייניה הפנימיים של סין ״בתירוץ של דמוקרטיה וזכויות אדם״, והגנה על ״דרך הסוציאליזם בעלת המאפיינים הסיניים״ של בייג׳ינג.

בהצהרתו לציון 37 שנה לאירועים, מסר רוביו: ״שום צנזורה לא יכולה למחוק את העבר. אלו שהקריבו את עצמם כדי להגן על זכויותיהם הבסיסיות לחופש ביטוי ולהתכנסות שלווה, יזכו לצדק יום אחד״. רוביו הוסיף כי המפגינים שהתאספו בכיכר ב־4 ביוני 1989 עשו זאת ״כדי לממש את זכויותיהם הטבעיות ולדרוש רפורמות דמוקרטיות וקבלת אחריות מול השחיתות. אנו זוכרים את חייהם ומכבדים את מורשתם״. הצהרתו פורסמה פחות משלושה שבועות לאחר פסגתו של הנשיא דונלד טראמפ עם נשיא סין שי ג׳ינפינג בבייג׳ינג.

בסין עצמה, הממשל ממשיך לטשטש כל אזכור של האירוע. הדיון הציבורי בנושא נותר טאבו, וצעירים רבים בחברה הסינית כלל אינם מודעים למה שהתרחש בכיכר המרכזית בבייג׳ינג ב-4 ביוני 1989.

נשיא טייוואן, לאי צ׳ינג-טה, קרא היום לסין להישיר מבט אל ההיסטוריה. ״אלפי צעירים סינים נורו ונרמסו על ידי כוחות וטנקים ברחובות בייג׳ינג, בכיכר טיאנאנמן וברחבי סין״, כתב לאי בעמוד הפייסבוק שלו. ״אומה גדולה באמת לא צריכה לתת את מבטחה בעוצמה צבאית או ברדיפת כוח. אני מקווה בכנות שסין תוכל להישיר מבט אל אירועי 4 ביוני שאירעו לפני 37 שנה, להכיר באמת, להקל על הכאב ולפתוח את הדלת לפיוס ולדיאלוג״.

טייוואן מתפקדת כמדינה דה-פקטו מאז שכוחות הקומינטאנג וממשלת ״הרפובליקה הסינית״ נמלטו אליה ב-1949, לאחר שהפסידו למפלגה הקומוניסטית של מאו דזה-דונג במלחמת האזרחים הסינית. מאז, סין תובעת בעלות על האי ורואה בו ״מחוז מורד״, ומאיימת שכל הכרזת עצמאות תיענה בפעולה צבאית ובהשתלטות עליו.

מעצרים בהונג קונג

בהונג קונג, שבה התקיימה בעבר מדי שנה עצרת לאור נרות בפארק ויקטוריה שמשכה עשרות אלפי משתתפים, אירועי הזיכרון הציבוריים נפסקו אחרי שבייג׳ינג העבירה חוקי ביטחון חדשים בעקבות מחאה בעיר. סביב הפארק, שנמצא בלב אזור הקניות והתיירות של העיר, פרסה המשטרה כאלף שוטרים במדים ועשרות בלשים. פעילת זכויות האדם צ׳אן פו-יינג, היו״רית האחרונה של תנועה פרו-דמוקרטית שפורקה, הובלה לרכב משטרה אחרי שהגיעה לסביבת הפארק עם פרח צהוב ביד. גבר אחר נעצר באותו אזור באשמת ״התנהגות לא הולמת״ כי החזיק נר.

התמונה שנהפכה לסמל

אירועי כיכר טיאנאנמן החלו כסדרה של הפגנות סטודנטים באביב 1989, שקראו לרפורמות פוליטיות וכלכליות בסין. הזרז למחאות היה מותו של המנהיג הרפורמיסטי הו יאובאנג באמצע אפריל. ביום לווייתו, ב־22 באפריל, התאספו עשרות אלפי סטודנטים בכיכר במרכז בייג׳ינג ודרשו רפורמות דמוקרטיות. בשבועות שלאחר מכן הצטרפו אליהם המונים נוספים, והממשלה הסינית הגיבה תחילה רק באזהרות.

אירועי 1989 זכו לכיסוי תקשורתי בינלאומי נרחב, בין היתר משום שעיתונאים מערביים רבים שהו אז בבייג׳ינג כדי לסקר את ביקורו של מנהיג ברית המועצות מיכאיל גורבצ׳וב. זמן קצר אחרי הגעתו, הפגנה בכיכר טיאנאנמן משכה כמיליון משתתפים ושודרה בהרחבה ברחבי העולם. שליח CNN לבייג׳ינג דאז, מייק צ׳ינוי, שיחזר את אותם רגעים: ״אני לא חושב שמישהו חזה את היקף הדיכוי, ולכן הלילה הזה היכה אותנו בתדהמה. התחושה בקרב מי שצפה במחאות הייתה שסין עשויה לנוע לקראת רפורמה - הדיכוי הביא לכך שהתקווה מתה״.

בלילה שבין ה־3 ל־4 ביוני 1989 התקדמו טנקים וכוחות צבא חמושים בכבדות לעבר הכיכר, ופתחו באש או רמסו את מי שניסה לחסום את דרכם. עד הבוקר פונה האזור ממפגינים, אם כי יריות נשמעו לאורך כל היום. סין מעולם לא פרסמה מספר נפגעים רשמי, אך ארגוני זכויות אדם ועדים מעריכים כי מדובר באלפי הרוגים. בייג׳ינג האשימה את ״הכוחות האנטי־מהפכניים״ שביקשו להפיל את המפלגה הקומוניסטית.

אחד התיעודים המפורסמים ביותר מהאירועים הוא תמונת ״איש הטנק״ - מפגין אנונימי שניצב לבדו מול שיירת טנקים סיניים יום אחרי דיכוי המחאה. הצלם והעיתונאי ג׳ף ויידנר, שצילם את התמונה האייקונית, שיתף בזיכרונותיו: ״שמעתי רעש של טנקים מגיעים במורד הרחובות ויצאתי למרפסת. חשבתי לעצמי 'זה תצלום יפה של הטנקים', ופתאום אני רואה בחור עם שקיות קניות צועד ונעמד ממש לפניהם. התעצבנתי, אמרתי לעצמי - 'הבחור הזה הולך להרוס לי את הקומפוזיציה'. ואז הסתכלתי והבנתי שהבחור הזה משוגע, שומעים יריות מכל עבר והוא אפילו לא ממצמץ״.

שגרירות בריטניה בסין פרסמה היום ב־X אנימציה בת 16 שניות, ללא כיתוב, כמחווה לאיש האלמוני שעצר את הטנקים. בקליפ לא נשמעת קריינות אלא הקלטה של ״האינטרנציונל״, ההמנון הקומוניסטי ששרו רבים מהמפגינים ב־1989.