מה שהתחיל בעבר כמעשי הונאה ועוקץ פיננסיים המופנים כלפי קשישים, הפך במהרה למעשי שוד ורצח אכזריים המבוצעים על ידי בני נוער. ארגוני פשע ייחודיים, המכונים "טוקוריו" (Tokuryū), הולכים ומצעירים בשנים האחרונות את שורות "חיילי השטח" שלהם - והקשר בין גיל המבצעים לאופי הפשעים הופך לסיבתי.
מקרה הרצח והשוד האחרון במחוז טוצ'יגי עורר סערה ציבורית נרחבת, בעיקר בשל העובדה שכל ארבעת הפורצים היו תלמידי תיכון בני 16 בלבד. אך לא מדובר באירוע בודד: תקרית מרכזית נוספת התרחשה ב־2023, כאשר שוד של חנות שעוני יוקרה ברובע גינזה היוקרתי בטוקיו בוצע כולו על ידי נערי תיכון בגילאי 16 עד 19.
התלמידים של העולם התחתון
עד לשלהי שנות ה־2010, רוב האנשים שנרשמו ל-"Yami Baito", מונח מקומי לעבודות חלקיות ומפוקפקות המפורסמות ברשת, היו אנשים בגיל העמידה או מבוגרים יותר שנקלעו למצוקה כלכלית. תפקידם היה לגשת פיזית לקורבנות, להתחזות לעורכי דין או לפקידי בנק, ולשכנע אותם למסור כסף או כרטיסי אשראי.
ההתפתחויות הטכנולוגיות והשימוש הנרחב בטלפונים חכמים, בנוסף לדור שלם שגדל ברשתות החברתיות, המועמדים נהיו צעירים יותר ויותר. הפופולריות של אפליקציות לגיטימיות למציאת עבודות חד-פעמיות קצרות (כמו אפליקציית Timee) הרגילה את הצעירים לרעיון של עבודות מזדמנות, והורידה את מחסום הכניסה גם למודעות הלא חוקיות. השינוי הזה הציב בתחילה בעיה בפני ארגוני ה"טוקוריו": המועמדים היו צעירים מכדי להתחזות לעורכי דין או לבנקאים מבלי לעורר חשד.
"הם נשארו עם המון צעירים, אבל בלי דרך להשתמש בהם", מסביר עיתונאי הפלילים יוקיו אישיהארה. "ואז הם קלטו שצעירים למעשה טובים בהרבה למעשי שוד - הם זזים מהר יותר, מקשיבים להוראות טוב יותר וקל יותר לתמרן אותם". לדבריו, מדובר בגרסה האפלה של "האדם הנכון במקום הנכון", שכן קל בהרבה לשלוט בצעירים ולהניע אותם להשתמש באלימות.
אלימות ללא היסוס: "נכנסים לזה בקלות דעת"
ארגוני הפשע מגייסים חובבנים שאינם יודעים היכן בעלי הבתים מחביאים את חפצי הערך שלהם. בשל כך, השיטה שלהם היא לפרוץ לבתים בזמן שהבעלים נוכחים, ולסחוט מהם את המיקום באלימות קשה. בעוד שמבוגרים (במיוחד כאלה ללא עבר פלילי) נוטים להסס ולהירתע מהפעלת כוח פיזי ברוטלי כזה, צעירים נוטים לבצע תקיפות פיזיות בפחות היסוס. לפי אישיהארה, הדבר נובע מחוסר בשלות בינאישית ודמיון, או פשוט מנטייה מוגברת לציית להוראות מלמעלה.
"צעירים רבים לא עוקבים אחרי החדשות, ולכן, באופן מפתיע, רבים מהם פשוט לא מודעים לסכנה שבמשימות הללו ונכנסים אליהן בקלות דעת מוחלטת", מסביר טאקשי אוקאבה, פרופסור באוניברסיטת קיוטו המומחה לפשיעת בני נוער לכלי התקשורת "Japan Times". "יש להם תחושת סיכון נמוכה מאוד".
מעבר לכך, מנהלי הרשת של ארגוני הפשע מנצלים את חוסר ההבנה של הנערים במערכת המשפט ומאכילים אותם בשקרים, כמו ההבטחה שבגלל שהם קטינים הם לא יישלחו לכלא, וכי עדיף להם להרוויח כסף מפשע כל עוד הם צעירים.
בעוד רשויות החוק מנהלות מרוץ נגד השעון כדי למגר את פשעי ה"טוקוריו", פרופסור אוקאבה מציע דרך נוספת לטיפול שורש בבעיה: חינוך והסברה לגבי מערכות התמיכה הכלכליות הרשמיות הקיימות ביפן, כמו תוכניות להפחתת חובות.
רבים מבני הנוער שפונים ל-"Yami Baito" מגיעים מרקע לא יציב פוליטית וכלכלית. "בחלק מהמקרים, הם כבר שקועים בחובות כבדים בשנות העשרה המאוחרות שלהם ומרגישים שאין להם ברירה אחרת", מסכם אוקאבה. "אנחנו חייבים ללמד את הצעירים שיש להם למי לפנות לעזרה, ושישנן מערכות רווחה ציבוריות שיכולות להעניק להם הזדמנות לבנות את חייהם מחדש".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו