"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

למה פתאום כולם כועסים על מפת העולם?

בזמן האחרון מתקיים מאבק יוצא דופן, בדרישה לשנות את מפת העולם שאנחנו מכירים • מי דורש את זה, ולמה? • צפו בסרטון

,עודכן
0השמעה
מפת העולם על קיר בכיתה. צילום: גולדשטיין גלרי טפט

כולנו מכירים את מפת העולם הקלאסית. זאת שתלויה בכיתות, מופיעה באתרים, בספרים ובמצגות, וגורמת לגרינלנד להיראות כמו יבשת עצומה ולרוסיה כמו מפלצת גיאוגרפית. הבעיה היא שהמפה הזו, שמבוססת על שיטת מרקטור מהמאה ה־16, לא באמת מראה את העולם כמו שהוא.

אנחנו (מסוכסכים) על המפה

זה לא כי מישהו טעה בסרגל. זו פשוט הבעיה הגדולה של כל מפה: כדור הארץ עגול, אבל נייר או מסך הם שטוחים. ברגע שמנסים לפרוס כדור על משטח ישר, משהו חייב להתעוות. במפת מרקטור, שפותחה במקור כדי לעזור לימאים לנווט בים, העיוות הזה קורה בעיקר בגודל של שטחים. אזורים שקרובים לקטבים נראים גדולים בהרבה ממה שהם באמת, ואז גרינלנד נראית כמעט כמו אפריקה, למרות שבמציאות אפריקה גדולה ממנה בערך פי 14.

במשך מאות שנים זה לא הפריע יותר מדי. מרקטור הייתה שימושית לניווט, כי היא אפשרה לשרטט כיווני הפלגה בקווים ישרים יחסית. אבל מה שהיה מצוין לספינות במאה ה־16, לא בהכרח מתאים לילדים שלומדים גיאוגרפיה ב־2026. המפה לא רק מלמדת איפה מדינות נמצאות, היא גם יוצרת תחושה של חשיבות, גודל וכוח.

כאן נכנסת אפריקה לתמונה. בשנים האחרונות יותר ויותר קולות ביבשת טוענים שהשימוש הקבוע במפת מרקטור מקטין את אפריקה לא רק ויזואלית, אלא גם תודעתית. היבשת השנייה בגודלה בעולם, עם 55 מדינות ויותר ממיליארד בני אדם, נראית במפה הקלאסית קטנה בהרבה מכפי שהיא באמת. מבחינת המבקרים, זו לא רק בעיה טכנית, אלא חלק מהדרך שבה העולם התרגל לראות את אפריקה כמשהו קטן, רחוק ושולי.

בדיוק בגלל זה האיחוד האפריקאי הצטרף לקמפיין בשם Correct The Map, שמקדם מעבר ממפת מרקטור למפת Equal Earth. מדובר בהיטל מפה שמנסה להציג את שטחי היבשות באופן נאמן יותר למציאות, גם אם המחיר הוא שינוי בצורה המוכרת של העולם. הקמפיין, שמובל בין היתר על ידי הארגונים Africa No Filter ו־Speak Up Africa, קורא לממשלות, כלי תקשורת ומוסדות חינוך להפסיק להשתמש במרקטור כברירת מחדל.

הרעיון אינו שמפת Equal Earth מושלמת. אין מפה שטוחה מושלמת. כל מפה מקריבה משהו: גודל, צורה, מרחק או כיוון. אבל הטענה היא שאם המטרה היא ללמד אנשים איך העולם באמת נראה מבחינת שטחים, מרקטור היא בחירה בעייתית מאוד. Equal Earth, לעומת זאת, שומרת על יחסי שטח מדויקים יותר ולכן מציגה בצורה ברורה עד כמה אפריקה גדולה באמת.

זו גם לא הפעם הראשונה שמנסים להחליף את המפה המוכרת. בשנות ה־70 פרצה סערה סביב מפת פיטרס, שגם היא ביקשה להציג שטחים בצורה שוויונית יותר. היא זכתה לתמיכה מצד חלק מהמוסדות והמחנכים, אבל רבים טענו שהיא פשוט מכוערת ומעוותת מדי בצורה של המדינות. במילים אחרות, העולם היה מוכן להודות שהמפה הישנה לא מדויקת, אבל לא בהכרח היה מוכן לתלות על הקיר מפה שנראית לו מוזרה.

הפעם הדיון כבר רחב יותר. זה לא רק עניין של קרטוגרפיה, אלא גם של פוליטיקה, קולוניאליזם ותודעה. לפי דיווחים עדכניים, האיחוד האפריקאי הטיל על טוגו לקדם את היוזמה בזירה הבינלאומית, כולל פנייה למדינות החברות באו"ם כדי שיאמצו מפות שמציגות את גודלה האמיתי של אפריקה.

מנגד, יש גם מי שמזהירים מפישוט יתר. מפת מרקטור לא נוצרה במקור כדי להקטין את אפריקה או לשרת קונספירציה אירופית, אלא ככלי ניווט. הבעיה היא לא עצם קיומה, אלא העובדה שהיא הפכה לברירת מחדל גם במקומות שבהם היא פשוט לא מתאימה. כמו שאף אחד לא משתמש במפת רכבת כדי להבין גבולות מדיניים, אין סיבה להשתמש במפת ניווט ימי כדי להבין את גודל היבשות.

בסופו של דבר, הוויכוח על המפה הוא ויכוח על הדרך שבה אנחנו רואים את העולם. מפות נראות לנו כמו עובדה אובייקטיבית, אבל הן תמיד בחירה: מה להגדיל, מה להקטין, מה לשים במרכז ומה לדחוק לשוליים.

האם צריך להחליף את המפה הישנה? כנראה שלא בכל מקום ולא לכל שימוש. אבל בבתי ספר, בתקשורת ובמוסדות ציבוריים, אולי הגיע הזמן להפסיק להתייחס למרקטור כאילו היא העולם עצמו. היא לא העולם. היא רק גרסה אחת שלו. ואם הגרסה הזו גורמת ליבשת שלמה להיראות קטנה יותר ממה שהיא באמת, אולי באמת הגיע הזמן לתקן את המפה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר