אנו רגילים לראות במלחמות משהו אנושי, שקשור באופן עמוק לתכונותיו של האדם, אך קל לשכוח שגם בעלי חיים בטבע יוצאים למלחמות, לעיתים באופן לא מאוד שונה מאיתנו. זה בדיוק מה שקרה לקהילת השימפנזות של נגונגו באוגנדה. הסכסוך פרץ במה שהייתה בעבר קבוצה מגובשת של כ-200 שימפנזים, שקשריהם נמשכו שני עשורים אחורה. לקח להם רק שלוש שנים להסתער זה על זה, כך על פי מחקר חדש בכתב העת Science.
"ידענו כבר זמן רב ששימפנזים יתקפו ויהרגו את שכניהם", אמר הפרימטולוג ג'ון מיטאני, פרופסור אמריטוס באוניברסיטת מישיגן ושותף לכתיבת המחקר. "מתברר שהם יעשו זאת גם כאשר השכנים הללו הם חברים ובני ברית לשעבר".
במשך 20 שנה, שימפנזים נגוגו בפארק הלאומי קיבלה באוגנדה "חיו את החיים הטובים על ידי היותם ביחד", אמר מיטאני. הם עזרו זה לזה, שלטו והרגו קופי אדם מקבוצות שכנות, הרחיבו את טריטורייתם והגדילו את סיכויי ההישרדות של צאצאיהם.
אבל בשנת 2015, הקבוצה החלה להתפצל לשניים. מספר שימפנזים זכרים שגישרו בין קליקות בתוך הקבוצה הגדולה יותר מתו ממחלה, מה שהחליש את הקשרים החברתיים. בערך באותו הזמן, זכר אלפא חדש עלה לבכורה.
שינויים בהיררכיית הדומיננטיות יכולים להזין תוקפנות ומתח נוספים, אמר אהרון סנדל, פרופסור חבר לאנתרופולוגיה באוניברסיטת טקסס באוסטין ושותף לכתיבת המחקר. ככל שהתוקפנות הסלימה, הפלגים נסחפו לאזורים נפרדים בפארק.
עד שנת 2018, הפיצול היה מוחלט. לשתי הקבוצות לא נותרו קשרים חברתיים או רבייתיים ביניהן; תינוק השימפנזה האחרון עם הורים מקבוצות שונות נולד בשנת 2015. מה שהיה פעם מרכז הטריטוריה של הקבוצה הפך לגבול, בו סיירו השימפנזים, כך גילו החוקרים.
ואז החלו מעשי האיבה ברצינות.
חברי הקבוצה הקטנה מבין השתיים פתחו בהתקפות קטלניות מתואמות על השנייה, במטרה להרוג זכרים בוגרים יריבים. עד שנת 2021, פשיטות אלו התרחבו ופנו לקופי אדם צעירים יותר, עם ממוצע של מספר מקרי מוות של תינוקות בשנה מאז.
יותר מ-24 קופי אדם מתו עד כה כתוצאה מהסכסוך, אמר מיטאני. מספר ההרוגים האמיתי כנראה גבוה יותר; בהתחשב בכך שיש כל כך הרבה שימפנזים באזור גדול, חלק ממקרי המוות אינם מתועדים, על פי המחקר.
בקרב השימפנזים הנגוגו, החוקרים אינם בטוחים מה גרם לפילוג, אך אמרו שייתכן שהקופים היו קורבנות של הצלחתם שלהם. הקבוצה גדלה, ולמרות שהמשאבים היו בשפע, ייתכן שהשימפנזים חשו תחרות מוגברת על מזון ובני זוג.
קבוצת השימפנזים, שהייתה קטנה יותר בעבר, היא כעת הגדולה יותר מכיוון שחבריה הרגו כל כך הרבה יריבים, הוסיף סנדל. בשנה שעברה, אמר מיטאני, הם צפו בשתי התקפות קטלניות נוספות על זכרים ובשתיים על תינוקות.
"זה סכסוך מתמשך", אמר הפרופסור, ולקורא נותר רק לתהות האם האלמנט הזה בנפש האדם, שגורם לחברה בריאה, שלווה ללא כל מחסור, להתפצל לקבוצות ולשקוע בסכסוך מייאש, תבוע בנו עוד לפני שהיינו מי שאנחנו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו