"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
כולל שרטוטי טילים: האקר טוען שפרץ למחשבי העל הסיניים - ומציע את החומר למכירה
האקר אלמוני טוען כי הצליח לשאוב 10 פטהבייט של מידע רגיש ממרכז מחשבי-על ממשלתי, כולל שרטוטי פצצות וטכנולוגיות חלל מסווגות • מומחי סייבר מעריכים כי המידע אותנטי והוצא באין מפריע במשך חצי שנה • כעת, המאגר מוצע למכירה לכל המרבה במחיר
האקר מתחבר לרשת מחשבים. צילום: Getty Images

כולל שרטוטי טילים: האקר טוען שפרץ למחשבי העל הסיניים - ומציע את החומר למכירה

האקר אלמוני טוען כי הצליח לשאוב 10 פטהבייט של מידע רגיש ממרכז מחשבי-על ממשלתי, כולל שרטוטי פצצות וטכנולוגיות חלל מסווגות • מומחי סייבר מעריכים כי המידע אותנטי והוצא באין מפריע במשך חצי שנה • כעת, המאגר מוצע למכירה לכל המרבה במחיר

מערכת היום
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

[object Object]

האקר טוען שהצליח לגנוב מאגר עצום של נתונים רגישים, בהם מסמכי הגנה מסווגים ביותר ושרטוטים של טילים, מתוך מחשב-על ממשלתי בסין. אם הדיווחים יאומתו במלואם, מדובר במה שעשוי להיות שוד הנתונים הגדול ביותר שידעה סין מעודה.

על פי הערכות מומחים, המאגר מכיל למעלה מ-10 פטהבייט (10,000 טרהבייט) של מידע רגיש. מקור הדליפה הוא "המרכז הלאומי למחשוב-על" (NSCC) בעיר טיינג'ין - מוקד מרכזי המספק שירותי תשתית ליותר מ-6,000 לקוחות ברחבי המדינה, בהם סוכנויות מדע וביטחון מתקדמות.

מומחי סייבר ששוחחו עם ההאקר ובחנו דגימות מהמידע הגנוב שפורסם ברשת, מעריכים כי הפורץ הצליח לחדור למערכת המחשוב העצומה בקלות יחסית. מרגע החדירה, הוא שאבו כמויות אדירות של נתונים במשך מספר חודשים - מבלי שהתגלה.

"הצצה" תמורת אלפי דולרים, גישה מלאה תמורת מאות אלפים, צילום: רויטרס

סודות מדינה תמורת קריפטו

הפרשה החלה כבר ב-6 בפברואר, כאשר חשבון המכנה את עצמו "FlamingChina" פרסם דגימה מהמידע בערוץ טלגרם אנונימי. מפעיל החשבון כי המאגר מכיל "מחקרים על פני תחומים שונים, כולל הנדסת חלל, מחקר צבאי, ביואינפורמטיקה, סימולציות היתוך גרעיני ועוד".

לטענת ההאקר, המידע מקושר ל"ארגוני צמרת" בסין, בהם התאגיד לתעשיית התעופה, התאגיד למטוסים מסחריים והאוניברסיטה הלאומית לטכנולוגיית הגנה. כעת, המפעילים מציעים "הצצה מוגבלת" למאגר תמורת אלפי דולרים, כאשר גישה מלאה מתומחרת במאות אלפי דולרים שישולמו במטבעות קריפטוגרפיים. משרד המדע והטכנולוגיה של סין סירב להגיב לדיווחים.

אמנם קשה לאמת באופן עצמאי את מקור הנתונים, אך מומחים שסקרו את הדליפה מסרו כי ההערכה הראשונית היא שמדובר במידע אמיתי. הדגימה כללה מסמכים המסומנים במילה "סודי" בסינית, קבצים טכניים, הדמיות מונפשות ועיבודי תלת-ממד של ציוד ביטחוני - לרבות פצצות וטילים.

"זה בדיוק מה שהייתי מצפה לראות ממרכז מחשוב-על", הסבירה ל-CNN דקוטה קארי, יועצת בחברת אבטחת המידע SentinelOne. "המוכרים פרסמו מגוון דגימות שבאמת מעידות על רוחב יריעת הלקוחות של המרכז הזה".

הדמיות של ציוד ביטחוני. טילי DF-41 סיניים בכיכר טיאנאנמן, 2019, צילום: אי.פי.אי

איך הם עשו את זה?

מרכז טיינג'ין, שנפתח ב-2009 והיה הראשון מסוגו בסין, מהווה יעד מודיעיני נחשק. חוקר הסייבר מארק הופר ציין כי גודלו של מאגר הנתונים הופך אותו לאטרקטיבי במיוחד עבור שירותי ביון זרים: "רק להם יש כנראה את היכולת לעבד את כל המידע הזה ולהוציא ממנו משהו שימושי".

לדברי הופר, ששוחח עם התוקף בטלגרם, הפריצה החלה דרך שרת VPN פרוץ. לאחר החדירה, התוקף פרס "בוטנט" (רשת של תוכנות אוטומטיות) שנכנסה למערכות המרכז, ומשם חילצה, הורידה ואחסנה את הנתונים. חילוץ כמויות המידע האדירות ארך כחצי שנה.

קארי מסבירה כי השיטה לא הייתה מתוחכמת טכנולוגית, אלא חכמה מבחינה מבנית: התוקפים שאבו כמויות קטנות של מידע למספר רב של שרתים שונים במקביל. פיזור הנתונים הקטין את הסיכוי להקפיץ התראות אבטחה, שכן מערכות ההגנה מתקשות להבחין בזליגות מידע קטנות בהשוואה להעברת כמות חומר עצומה ליעד בודד.

עקב אכילס של המעצמה

הפריצה, אם אכן תאומת, מצביעה על פגיעות עמוקה בתשתית הטכנולוגית של סין, דווקא בשעה שהיא מתחרה בארה"ב על הובלת מהפכת הבינה המלאכותית בעולם. לדברי היועצת קארי, אבטחת מידע היא נקודת תורפה ידועה בסין, הן במגזר הממשלתי והן בפרטי. כך לדוגמה, ב-2021 נותר מסד נתונים שהכיל פרטים אישיים של כמיליארד אזרחים סינים חשוף לציבור במשך יותר משנה, עד שהוצע למכירה ב-2022.

גם הממשל הסיני מכיר בבעיה. במסמך מדיניות הביטחון הלאומי של סין משנת 2025, הוצבה המטרה של "בניית חומות הגנה חזקות לתחומי הרשת, הנתונים וה-AI" כאחד היעדים המרכזיים של המדינה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...