על סף מלחמה גרעינית: הרגע שבו העולם כמעט הושמד בגלל טעות אחת

באוקטובר 1962 הגיע משבר הטילים בקובה לשיאו. ברית המועצות הציבה טילים גרעיניים בקובה, מרחק קצר מאוד מארצות הברית, בתגובה ללחצים אמריקאיים ולניסיון פלישה כושל לאי. העולם כולו נכנס למצב של דריכות, כאשר שתי המעצמות הגדולות הגיעו לסף של עימות ישיר.

במסגרת ההסלמה שלחו הסובייטים גם צוללות חמושות בנשק גרעיני לאזור. אחת מהן, צוללת B-59, מצאה את עצמה במוקד רגע דרמטי במיוחד. כוחות אמריקאיים זיהו את הצוללת וניסו לאלץ אותה לעלות לפני השטח, באמצעות מטעני עומק קטנים שנועדו לשמש כאזהרה.

אבל בתוך הצוללת, התמונה נראתה אחרת לגמרי. הצוות היה מנותק מהעולם החיצון, סבל מחום כבד, מחסור באוויר ועייפות קיצונית. איש לא ידע בוודאות מה קורה מעל פני המים. עבור חלק מהקצינים, המצב הרגיש כמו תחילתה של מלחמה.

הצוללת נשאה טורפדו גרעיני, והחלטה לשגר אותו הייתה עלולה להוביל להסלמה מיידית. כדי לאשר את הירי נדרשה הסכמה של שלושה קצינים בכירים. שניים כבר נתנו אור ירוק.

השלישי היה וסילי ארכיפוב. בניגוד לאחרים, הוא סירב לאשר את השיגור. ארכיפוב התעקש שאין מספיק מידע כדי לקבוע שמלחמה אכן החלה, ודרש לעלות לפני השטח ולבדוק את המצב. ההחלטה הזו, תחת לחץ אדיר, שינתה את מהלך האירועים.

בדיעבד, היסטוריונים וחוקרים רבים סבורים כי אותו רגע היה אחד הקרובים ביותר שבהם העולם עמד בפני מלחמה גרעינית. החלטה אחרת, של אדם אחד בלבד, הייתה עלולה להוביל לתגובה אמריקאית ולשרשרת אירועים בלתי הפיכה.

בסופו של דבר המשבר הסתיים בהסכם בין המעצמות, והעולם חזר צעד אחד אחורה מהתהום. אבל הסיפור של ארכיפוב מזכיר עד כמה ההיסטוריה יכולה להיות תלויה בהחלטות של יחידים, גם בתוך מערכות עצומות ומסורבלות.

לפעמים, ההבדל בין אסון עולמי לבין שגרה הוא לא נשק, אלא שיקול דעת.