מנהיג קוריאה הצפונית, קים ג'ונג און, התחייב אמש (לילה בין שני לשלישי, שעון ישראל) לבצר באופן "בלתי הפיך" את מעמדה של ארצו כמעצמה גרעינית. בנאום תוקפני שנשא בפני האסיפה העממית העליונה (הפרלמנט), הגדיר קים את קוריאה הדרומית כ"מדינה העוינת ביותר" והבהיר כי פיונגיאנג לא תהסס להשתמש בכוחה כדי למגר את מה שכינה "מזימות אימפריאליסטיות".
"גנגסטריות אמריקנית" והרמיזה למזרח התיכון
במהלך נאומו, הביע קים גאווה על ההתרחבות המהירה של ארסנל הטילים והנשק הגרעיני של ארצו בשנים האחרונות. הוא כינה זאת הבחירה ה"נכונה" אל מול שאיפות ההגמוניה של ארה"ב ובעלות בריתה, אותן תיאר כ"גנגסטריות".
"כבוד האומה והאינטרס הלאומי יכולים להיות מובטחים רק על ידי העוצמה החזקה ביותר", הצהיר קים. "נמשיך לבסס את מעמדנו כמעצמה גרעינית וניאבק באגרסיביות בכוחות עוינים כדי לרסק את הפרובוקציות שלהם".
דבריו של קים על "טרור מדינתי ותוקפנות" מצד וושינגטון נתפסים כרמז עבה למלחמה במזרח התיכון. מומחים מעריכים כי המתקפות המשותפות של ארה"ב וישראל על איראן, ובפרט חיסולו של המנהיג העליון הקודם של טהראן, העלו משמעותית את רף החשדנות של קים והקשיחו את התנאים שלו לכל דיאלוג עתידי עם הבית הלבן.
בין מוסקבה לוושינגטון: משחק כפול?
מאז קריסת הפסגה השנייה עם דונלד טראמפ ב־2019, השעה קים את כל המגעים המשמעותיים עם וושינגטון וסיאול. בשנה האחרונה הוא הידק את קשריו עם רוסיה, שלח אלפי חיילים וציוד צבאי נרחב לסיוע במלחמה באוקראינה - ככל הנראה בתמורה לסיוע טכנולוגי וצבאי ממוסקבה.
עם זאת, על רקע האפשרות לסיום המלחמה באוקראינה, אנליסטים סבורים כי קים מנסה להשאיר את כל האופציות פתוחות. למרות הטון הלוחמני, הוא נמנע מלנקוב בשמו של הנשיא טראמפ בנאומו האחרון, וציין כי הבחירה בין "עימות לדו-קיום בשלום" נתונה בידי יריביו.
שינויים בחוקה: קץ חזון האיחוד
במקביל לנאום, אישר הפרלמנט הצפון-קוריאני סדרת תיקונים לחוקה. אף שפרטי השינויים טרם פורסמו במלואם, ההערכה היא כי החוקה החדשה מעגנת את קוריאה הדרומית כאויב קבוע ומסירה כל התייחסות לשאיפה היסטורית לאיחוד חצי האי. צעד זה חותם את הכרזתו של קים מ-2024, לפיה פיונגיאנג זונחת סופית את חזון האיחוד בדרכי שלום.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו