המונח "מלחמת עולם שלישית" נזרק לחלל האוויר בתדירות גבוהה לאחרונה, אך האם המציאות של המלחמה הנוכחית אכן עונה על ההגדרה? חשוב לציין שאין חוקים מוגדרים למתי מלחמה היא ״מלחמת עולם״.
יותר מזה, מלחמת העולם הראשונה בהתחלה בכלל נקראה ״המלחמה הגדולה״ ורק לאחר מלחמת העולם השנייה קיבלה את השם שלה כראשונה.
אך למרות שאין "ספר חוקים" רשמי, היסטוריונים וכלכלנים מצביעים על שלושה קריטריונים מרכזיים: כמות המדינות המעורבות, התפרסות על פני יבשות והשפעה גלובלית משמעותית.
בין קואליציות למעצמות במלחמת העולם הראשונה נלחמו 36 מדינות, ובשנייה המספר טיפס ל-62. כיום, למרות המעורבות של ארה"ב מול ציר הרשע של איראן ושלוחותיה, אנחנו עדיין רחוקים מהמספרים הללו.
מבחינה גאוגרפית, הלחימה מרוכזת באסיה עם "נגיעה" קלה באירופה, בעוד שמלחמות עולם התפרסו על פני עשרות מיליוני קילומטרים רבועים במקביל.
כדי שהסכסוך יוגדר כ"עולמי", נצטרך לראות כניסה ישירה של מעצמות כמו סין, רוסיה או מדינות נאט"ו לזירה - תרחיש שכולנו מקווים להימנע ממנו.
אז איפה זה כן מתקרב? בכיס הגלובלי. לפי נתוני CNN, ארה"ב משלמת כ-890 מיליון דולר על כל יום לחימה. האיום האמיתי טמון בנתיבי הסחר: מצרי הורמוז, שדרכם עובר נתח עצום מאספקת הנפט והגז העולמית, אשר נמצאים כיום תחת איום מתמיד. חסימה שלהם עלולה לשתק את הכלכלה העולמית ולייצר אפקט דומינו פוליטי.
לסיכום, למרות המתיחות והעלויות המטורפות, אנחנו עדיין לא שם. המלחמה הנוכחית היא אירוע אזורי בעל השלכות עולמיות, אך עדיין לא "מלחמת עולם".
אז בואו נקווה שנחזור לישון בשקט הרבה לפני שההגדרות האקדמיות ישתנו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
![[object Object]](/wp-content/uploads/2021/01/27/08/מורידים.-נכנסים.-מתאהבים.-דף-כתבה-מובייל.png)