"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

האם אנחנו במלחמת עולם שלישית? המדריך לאזרח המבולבל

למרות הכותרות המבהילות, הקריטריונים ההיסטוריים מספרים סיפור אחר: פחות מדינות, זירה מוגבלת - אבל איום כלכלי עולמי שמרחף מעל כולם ועלול לשנות את התמונה ברגע אחד • צפו בסרטון

,עודכן
0השמעה
האם אנחנו בתוך מלחמת עולם שלישית או לא בדיוק?. צילום: ללא קרדיט

המונח "מלחמת עולם שלישית" נזרק לחלל האוויר בתדירות גבוהה לאחרונה, אך האם המציאות של המלחמה הנוכחית אכן עונה על ההגדרה? חשוב לציין שאין חוקים מוגדרים למתי מלחמה היא ״מלחמת עולם״.

יותר מזה, מלחמת העולם הראשונה בהתחלה בכלל נקראה ״המלחמה הגדולה״ ורק לאחר מלחמת העולם השנייה קיבלה את השם שלה כראשונה.

אך למרות שאין "ספר חוקים" רשמי, היסטוריונים וכלכלנים מצביעים על שלושה קריטריונים מרכזיים: כמות המדינות המעורבות, התפרסות על פני יבשות והשפעה גלובלית משמעותית.

בין קואליציות למעצמות במלחמת העולם הראשונה נלחמו 36 מדינות, ובשנייה המספר טיפס ל-62.כיום, למרות המעורבות של ארה"ב מול ציר הרשע של איראן ושלוחותיה, אנחנו עדיין רחוקים מהמספרים הללו.

מבחינה גאוגרפית, הלחימה מרוכזת באסיה עם "נגיעה" קלה באירופה, בעוד שמלחמות עולם התפרסו על פני עשרות מיליוני קילומטרים רבועים במקביל.

כדי שהסכסוך יוגדר כ"עולמי", נצטרך לראות כניסה ישירה של מעצמות כמו סין, רוסיה או מדינות נאט"ו לזירה - תרחיש שכולנו מקווים להימנע ממנו.

אז איפה זה כן מתקרב? בכיס הגלובלי. לפי נתוני CNN, ארה"ב משלמת כ-890 מיליון דולר על כל יום לחימה. האיום האמיתי טמון בנתיבי הסחר: מצרי הורמוז, שדרכם עובר נתח עצום מאספקת הנפט והגז העולמית, אשר נמצאים כיום תחת איום מתמיד. חסימה שלהם עלולה לשתק את הכלכלה העולמית ולייצר אפקט דומינו פוליטי.

עובד מפעל זיקוק מגלגל חבית נפט - החומר שמצית את כל העולם,צילום: רויטרס

לסיכום, למרות המתיחות והעלויות המטורפות, אנחנו עדיין לא שם. המלחמה הנוכחית היא אירוע אזורי בעל השלכות עולמיות, אך עדיין לא "מלחמת עולם".

אז בואו נקווה שנחזור לישון בשקט הרבה לפני שההגדרות האקדמיות ישתנו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר