אנו מציינים היום 34 שנים לפיגוע הרצחני בשגרירות ישראל בבואנוס איירס, שהותיר 29 הרוגים - ישראלים, ארגנטינאים ובני לאומים שונים - עשרות פצועים ומשפחות שכולות הנושאות עד היום את צלקות אותו יום שחור. כעבור שנתיים וחצי חוותה בירת ארגנטינה מתקפת טרור נוספת, הפעם במרכז הקהילה היהודית (AMIA), שגבתה מחיר דמים נוסף: 85 הרוגים ויותר מ־300 פצועים.
ראש הממשלה בנימין נתניהו נפגש בניו יורק עם נשיא ארגנטינה חאבייר מיליי // עומר מירון/ לע״מ
שני פיגועים דומים: אותה עיר, אותה שיטה - מכונית תופת - ואותן ידיים: הכוונה איראנית, ביצוע של חיזבאללה. החקירות שהתנהלו מאז, בעיקר על ידי הרשויות בישראל בהובלת המוסד, ביססו מעבר לכל ספק את החשד הראשוני כי איראן - בהחלטת הדרג הבכיר ביותר - "הזמינה" את מעשי הטרור, מימנה, הדריכה וסייעה; וחיזבאללה, ה-proxy שלה, שימש קבלן הביצוע. שותפות קלאסית בין מדינה תומכת טרור לשלוחיה, תוך טשטוש טביעות האצבע.
האחד היה הפיגוע הגדול ביותר נגד יעד ישראלי בחו"ל, והשני - הגדול ביותר נגד יעד יהודי כלשהו מחוץ לגבולות ישראל. מתקפות הטרור הללו היו מכה קשה לישראל, למערכי המודיעין ואבטחת הנציגויות ולשירות החוץ הישראלי. הן פערו פצעים עמוקים שטלטלו גם את החברה הארגנטינאית - מדינה שסכסוך הדמים במזרח התיכון היה רחוק ממנה כמרחק הפיזי, כ-12 אלף קילומטרים, בין ירושלים לבואנוס איירס.
היום שבו הכול השתנה
עבורי, כדיפלומט בשגרירות, זו לא הייתה רק המחשה של מושג "הקו הקדמי במערכה הדיפלומטית", אלא מפגש אישי עם השכול. ב-1989 הגענו לארגנטינה - רעייתי אלי (אליאורה), ארבעת ילדינו ואני - לשרת בשגרירות בבואנוס איירס. זמן לא רב לאחר מכן נולדה שם בתנו החמישית. העיר הפכה לבית חם. היו אלה שנים טובות ויפות, אישית ומקצועית.
רגע אחד בצהרי ה-17 במרץ 1992 קטע הכול. יום סתיו שמשי ונעים בבואנוס איירס הפך בן רגע ליום אפל של אש, פיח ואובדן. במקום לארח בביתנו ארוחת ערב דיפלומטית לכבוד אורח מישראל, כפי שתוכנן, רעייתי שכבה תחת הריסות השגרירות - ואני, מחוסר הכרה, אושפזתי בבית חולים.
שעות ספורות לאחר הפיצוץ קבעו צוותי החילוץ את מותה של רעייתי. יש לי זיכרון מעורפל מקבלת הבשורה המרה בבית החולים, מהרגע שבו שיתפתי את ילדינו - בני 2 עד 12 - מהטיסה הארוכה והעגומה ארצה, מההלוויה הצבאית ומחודש האבל בחיק המשפחה בירושלים. בתום אותו חודש בחרתי, עבורי ועבור ילדיי, בעתיד של שיקום, עשייה ותקווה. חזרנו לארגנטינה כדי לשקם את המשפחה, לייצב את השגרה החדשה ולבנות מחדש גם את השגרירות. אלו היו אתגרים לא פשוטים.
העבר שלא מרפה
לאורך השנים התמקדתי במשפחה ובעבודתי הדיפלומטית ונמנעתי מעיסוק פומבי בפיגוע ובשכול. לא חיפשתי, ואינני מחפש, נקמה. במקום לשקוע ברוע של האויב, העדפתי לתרום לבנייה ולעשייה חיובית. אולם בצמתים שונים בעבודתי מצאתי עצמי לא פעם נשאב כהרף עין לאותו יום שחור. כך למשל כאשר שירתתי כסגן ראש המשלחת הישראלית לאו"ם בניו יורק, וישבנו בסמוך למקום מושב המשלחת האיראנית - שכן סדר הישיבה נקבע לפי האלפבית.
לא פעם תהיתי אם בין אותם "דיפלומטים" יש גם אנשי משמרות המהפכה. פעמיים - בניו יורק ובהמשך בעת שכיהנתי כשגריר ישראל בהודו - מצאתי עצמי חולק מעלית במלון עם שר החוץ האיראני ואנשיו. כל "מפגש" כזה היה דוקר בלב ומזכיר עד כמה העולם מתקשה להיישיר מבט אל הסכנה הגלומה במשטר מהפכני דתי התומך בטרור.
פעם אחת לא יכולתי להבליג. באירוע רב־משתתפים בעצרת האו"ם שעסק ב"נפגעי טרור", הכריז הנציג הלבנוני כי חיזבאללה הוא הדבר הטוב ביותר שקרה למדינתו. עבורי זה היה האות לשלוף את הנאום שנרקם בשקט בראשי זמן רב ולהציג "מידע אישי" על חיזבאללה. לשמחתי הדברים הדהדו באולם ומעבר לו.
החקירה שהובילה לאיראן
לאורך השנים עקבתי אחר התקדמות חקירת שני הפיגועים, בישראל ובארגנטינה. ככל שנחשפו פרטים נוספים, התמונה התבהרה. המאמץ הבלתי מתפשר בחקירת הפיגוע בקהילה היהודית מצד התובע הארגנטינאי אלברטו ניסמן ז"ל הביא להוצאת 22 צווי מעצר בינלאומיים נגד בכירים איראניים. סיום החקירה בישראל אפשר גישה למידע מאומת שסייע למאמצים מדיניים, תקשורתיים ומודיעיניים לרתום שותפים בינלאומיים למאבק בטרור העולמי, בדגש על זה האיראני. ממצאי החקירה של הרשויות בישראל סיכלו גם פיגועים נוספים שתכננו איראן וחיזבאללה.
לא איש נקמות אני. אינני שמח במות אויבי, אך אודה בכנות כי לכתם של מורנייה, סולימאני, נאסרללה - ולאחרונה חמינאי - לא העציבה אותי. כמה סמלי שתחילת המערכה מול איראן, יום מותו של חמינאי, חלה בי"ב באדר - יום הפיגוע בשגרירות.
בצל המלחמה, זו תהיה השנה הראשונה מזה 34 שנים שבה משפחתנו לא תתכנס ב-17 במרץ בהר המנוחות בירושלים, על קברה של אלי שלנו. תזכורת כואבת לכך שהמערכה עדיין לא תמה - אך גם ביטוי לרצון עז להביט בתקווה אל העתיד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו