דרום קוריאה: הנשיא לשעבר הורשע במרד ונשלח למאסר עולם

בית משפט דרום קוריאני גזר היום (חמישי) על הנשיא לשעבר יון סוק-יאול מאסר עולם בגין הובלת מרד ושימוש לרעה בסמכות, בעקבות ניסיונו הכושל להכריז על משטר צבאי בדצמבר 2024. הרשעתו של יון מגיעה לאחר שורה של גזרי דין נגד חברי ממשלתו ואשתו.

ב-3 בדצמבר 2024 הדהים יון את המדינה כשהכריז בשידור חי על משטר צבאי, בטענה כי עליו להגן על המדינה מפני ״איום הכוחות הקומוניסטים של צפון קוריאה״ ולמגר את ״כוחות אנטי-המדינה הפרו-צפון קוריאניים הפועלים מתוך הפרלמנט״. כוחות צבא צרו על הבניין והתעמתו עם מחוקקים ואזרחים, אך חברי הפרלמנט הצליחו להתכנס ולהצביע על ביטול ההכרזה - וכך בלמו את ניסיון ההפיכה תוך שש שעות בלבד ואחרי לילה דרמטי.

השופטת ג'י גוי-יון קבעה כי יון שלח כוחות לבניין הפרלמנט במטרה ״לשתק את האסיפה המחוקקת לפרק זמן ניכר״. ״הכרזת המשטר הצבאי גרמה לנזק חברתי עצום, וקשה למצוא כל סימן לחרטה מצד הנאשם. אנו גוזרים על יון מאסר עולם.״

התביעה ביקשה להטיל על יון עונש מוות - העונש המרבי האפשרי בדין הדרום קוריאני בגין תכנון מרד. עם זאת, דרום קוריאה לא ביצעה הוצאה להורג נידון מאז 1997.

בינואר נגזרו על יון חמש שנות מאסר בגין אישומים נפרדים בשיבוש ניסיון הרשויות לעצור אותו בעקבות הכרזת המשטר הצבאי, גיוס שירות האבטחה הנשיאותי לחסום את ביצוע צו המעצר וזיוף מסמכים רשמיים. יון ערער על פסק הדין.

יון (65) עלה לשלטון בבחירות 2022 כמועמד המפלגה השמרנית. הוא הכחיש את האישומים נגדו וטען כי הייתה לו סמכות נשיאותית להכריז על משטר צבאי, וכי מטרת המהלך הייתה להתריע בפני הציבור על שיבוש פעולת הממשלה בידי מפלגות האופוזיציה, שסיכלה את תוכניותיו. פרקליטיו האשימו את התביעה ברדיפה פוליטית.

יון שוהה כעת במרכז הכליאה של סיאול וצפוי להישאר שם. הוא עשוי לערער על גזר הדין בבית משפט לערעורים, ומשם לפנות לבית המשפט העליון. על פי הנחיות שיפוטיות, ההליך המלא כולל ערעורים אמור להסתיים תוך שנתיים - אך בפועל משפטים נוטים להתמשך מעבר לכך.

שר הביטחון של יון, קים יונג-היון, נשלח ל-30 שנות מאסר בעקבות התפקיד המרכזי שמילא בתכנון המהלך והעברת הפקודה לצבא. על ראש הממשלה לשעבר האן דאק-סו נגזרו 23 שנים, לאחר שהורשע בניסיון להקנות לגיטימיות לצו, זיוף פרוטוקולים ועדות שקר.

גם אשתו של יון, קים קון-הי, נשלחה למאסר. בסוף ינואר נגזרו עליה 20 חודשי כלא לאחר שהורשעה בקבלת שוחד מכנסיית האיחוד - גוף דתי שנוי במחלוקת במזרח אסיה - מתנות יוקרה ובהן תיק שאנל ושרשרת יהלומים, תמורת טובות פוליטיות. קים מילאה תפקיד מרכזי בעלייתו הפוליטית של יון ונחשבת במידה רבה לרוח החיה מאחורי מועמדותו לנשיאות.

אולם שורה של פרשות שחיתות שנקשרו בשמה - ובהן חשדות להרצת מניות והשפעה על מינויים ממשלתיים - הכבידו על כהונתו, הובילו לאיבוד הרוב הפרלמנטרי, והפכו אותו לברווז צולע פוליטי.

לפי גורמים בדרום קוריאה, הכרזת המשטר הצבאי ב-3 בדצמבר נעשתה שעות ספורות לפני שהפרלמנט עמד להצביע על פתיחת חקירה מיוחדת נגד אשתו.

הדחה ותבוסה בבחירות

יון הודח על ידי הפרלמנט ב-14 בדצמבר 2024, 11 ימים לאחר הכרזת המשטר הצבאי, לאחר כמה סבבי הצבעה ובעקבות הצבעה של כמה חברים ממפלגתו נגדו. בית המשפט החוקתי אישר את ההדחה סופית באפריל 2025, לאחר חודשים של טלטלה פוליטית ומחאות המוניות ברחבי המדינה. יון היה הנשיא הראשון בתולדות דרום קוריאה שנעצר בעודו מכהן.

החודשים שבין הדחתו עד לאישור המהלך על ידי בית המשפט החוקתי היו סוערים. יון נעצר בינואר 2025 לאחר שהתבצר במעונו הרשמי בסיאול, אך שוחרר במארס לאחר שבית המשפט ביטל את צו המעצר בשל פגמים פרוצדורליים. ברחבי המדינה התקיימו הפגנות המוניות של שני המחנות הפוליטיים.

בבחירות המיוחדות שנערכו ביוני 2025 ניצח המועמד הליברלי לי ג'אי-מיונג בפער סוחף על יריבו השמרני, עם 51% מהקולות, מול 31% בלבד של מועמד השמרנים. לי, שבליל הכרזת המשטר הצבאי צילם את עצמו בשידור חי רץ לעבר הפרלמנט ומטפס מעל הגדר כדי להצביע על ביטול הצו, הפך לסמל ההתנגדות למהלכו של יון, אחרי שהוא עצמו הפסיד לו ב-2022.