אנטון קו היה התגשמות חלום עבור חברות טכנולוגיה – בעל כישורים טכניים מופלאים ופרופיל מהודק להפליא ברשת החברתית-מקצועית "לינקדאין", והוא אכן הגשים חלום כשהפך לאחד מיני רבים שעובדים מרחוק בחברת טכנולוגיה אמריקנית – אבל מה עושים כשהעובד המושלם הוא למעשה סוכן מצפון קוריאה?
קו היה חלק ממערך עילית של מומחי סייבר צפון קוריאנים, כבר מילדות כשרונו זוהה, אומן והוכשר ולאחר מכן נשלח והוצב ביחידות מגורים בסין המכילים עשרות כמותו ועובדים בשירות פיונגיאנג. המשימה? להעביר כספים לטובת ולרווחת שושלת קים על ידי גניבת זהויות זרות וקבלה למשרות IT בחברות זרות.
"אני מתכנת ויש לי הזדמנות מצוינת עבורך", קו שלח לאמריקנים רבים מידי יום בתקופה בה עבודה מרחוק פרחה – תקופת הקורונה. "תוכל להרוויח מזה גם כסף רב".
התרמית הצפון קוריאנית הפכה לרשת מתוחכמת שהניבה לחצי האי הקומוניסטי כסף רב שמימן, בין השאר, את התוכנית הגרעינית השאפתנית. צי הלוחמים הדיגיטליים הצליח לחדור לתוך מאות חברות מהגדולות במשק, כך לפי הערכות חברת "גוגל".
סיפורו של אנטון קו, שפורסם בעיתון האמריקני "וול סטריט ג'ורנל" מספק הצצה נדירה למדינה הסגורה בעולם: יותר מ־40 מדינות היו מעורבות או הושפעו מפעילות הסייבר של צפון קוריאה. הם שוכנו בתאים בסין ורוסיה, היכן שהחיבור לאינטרנט חזק יותר וזהותם האמתית אינה בסכנה. לפי הערכות אמריקניות, הלוחמים הדיגיטליים הצליחו להניב כ־800 מיליון דולר עבור שושלת קים בשנת 2024.
כך זה עבד: אותם מתכנתים צפון קוריאנים שוכנו במגורים משותפים בסין, לרוב. כדי להיראות יותר אמינים הם שילמו לאזרחי ארה"ב לארח מה שמכונה "חוות מחשבים", חברות אמריקניות היו שולחות מחשבי חברה לכתובות פנים-אמריקניות, אליהם היו מתחברים מרחוק ובכך יוצרים מצג שווא שהם עובדים מתוך ארה"ב.
פיונגיאנג הייתה לוקחת 90 אחוז ממשכורת העובדים. הידע והכישורים של הלוחמים הדיגיטליים הקנו להם מעמד של כבוד בחברה, קו הוא אחד ממעטים שערקו למדינות המערב. מקום מושבו של קו, סין, אפשר לו להכיר עולם תענוגות שלא היה לו סיכוי להכיר מעבר לחומה – חשמל יציב, ארוחות מלאות ומזינות, בירה וגישה לאינטרנט, הוא וחבריו היו קונים נייקי ונורת' פייס. "זה היה כמו לצפות בטלוויזיה צבעונית בפעם הראשונה אחרי חיים שלמים של שחור ולבן", סיפר קו על הימים הראשונים שלו בסין.
אך התנאים הנוחים הגיעו עם מחויבות קשה – 16 שעות עבודה ביום. 10 צפון קוריאנים מרוכזים לדירת שני חדרים פצפונת שמכילה רק מיטות קומותיים ומחשבים. המשכורת הייתה מגיעה על בסיס שבועי אך משנה לשנה היה קשה יותר לבצע את המטלות של פיונגיאנג, חברות רבות החלו להשתמש בראיונות וידאו כדי לוודא את אמינות ורצינות המועמדים לתפקיד. קו חשב מחוץ לקופסה – הוא הציע לאמריקנים להעמיד פנים שהם המועמדים רק בשביל לקבל את המשרה ואחרי התשובה החיובית – טיפל בכל הדברים בעצמו.
נאמנותו של קו החלה להשתנות עם החיפוש הראשון שלו בגוגל – למרות הבקרה החמורה של ממוניו הוא גלש באינטרנט בזמנו הפנוי וגילה את מה ששאר העולם יודע כבר מזמן: שושלת קים אינה כפי שהיא מציגה את עצמה.
החיפוש הראשון היה של קים ג'ונג איל, אביו של קים ג'ונג און וקודמו בתפקיד שנפטר ב־2011 – הוא מצא שהשליט האהוב היה שותה ויסקי יקר בזמן שתושבי צפון קוריאה סבלו מחרפת רעב בשלהי שנות התשעים, "בהתחלה חשבתי שזה שקר", אבל החדשות והתמונות המשיכו לצוף, וקו גילה שעשרות אלפי צפון קוריאנים ערקו מהמדינה הסגורה וברחו לשכנה הדמוקרטית מדרום. לאחר שברח, קיווה שהאחרים שהיו איתו יבינו "אולי הם חושבים שאני בוגד, אבל יש סיכוי שהם מבינים אותי ברמה האנושית".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו