בזמן המתיחות העולמית: "שעון יום הדין" מתקרב לחצות

שעון יום הדין מייצג את קרבת האנושות לקטסטרופה, כשחצות מסמלת את הקטסטרופה עצמה • היום הזיזו מדעני האטום את המחוגים ל-85 שניות לפני חצות – הכי קרוב אי פעם • נשיאת הארגון: ״מעבר לניאו-אימפריאליזם וגישה אורווליאנית לממשל רק ידחוף את השעון לכיוון חצות״

ניסוי גרעיני אמריקני בשנות ה-40. צילום: AP

שעון יום הדין הוזז היום (שלישי) ל-85 שניות לפני חצות – הכי קרוב שהיה אי פעם לקטסטרופה. מדעני האטום באוניברסיטת שיקאגו, שמפרסמים את מצב המחוגים מאז 1947 כייצוג להערכתם את המרחק של האנושות מאסון, הזיזו את המחוגים ארבע שניות קדימה לעומת שנה שעברה, כשהם מציינים חששות גוברים מנשק גרעיני, שינויי אקלים ודיסאינפורמציה וקובעים כי ״הסכמות גלובליות שהושגו בעמל רב מתפוררות, ומאיצות תחרות בין מעצמות שבה המנצח לוקח הכל״.

בזמן שהעולם מחכה לראות אם ההתפתחויות באיראן יובילו לעימות צבאי נוסף, ההכרזה מגיעה שנה לתוך כהונתו השנייה של הנשיא דונלד טראמפ. ״מה שראינו הוא כישלון מנהיגותי גלובלי״, אמרה אלכסנדרה בל, נשיאת הארגון, ״לא משנה מהי הממשלה, מעבר לכיוון של ניאו-אימפריאליזם וגישה אורווליאנית לממשל רק ידחוף את השעון לכיוון חצות״.

מחוגי השעון שהוצגו היום, צילום: AP

בשנה שעברה הוזז השעון שנייה אחת בלבד קדימה, ל-89 שניות לפני חצות, כשהוועדה ציינה אז כי ״העולם כבר קרוב באופן מסוכן לתהום״. זו הפעם השלישית מתוך ארבע השנים האחרונות שהמדענים מקרבים את מחוגי השעון לחצות.

מריה רסה, עיתונאית פיליפינית וזוכת פרס נובל לשלום 2021, השתתפה בהכרזה ואמרה כי ״אנחנו חיים בתוך ארמגדון מידע – המשבר שמתחת לכל המשברים – שמונע על ידי טכנולוגיה טורפנית שמפיצה שקרים מהר יותר מעובדות ומרוויחה מהפילוג שלנו״.

הוועדה מציינת גם את פעולותיו של טראמפ בזירה הפנימית נגד מוסדות מדע ואקדמיה, השירות הציבורי וארגוני חדשות.

הצגת מצב מחוגי השעון, צילום: AP

בהודעתה מתייחסת הוועדה לשלושה עימותים אזוריים המערבים מעצמות גרעיניות: המלחמה באוקראינה, שנכנסת בקרוב לשנה הרביעית שלה; העימות בין הודו לפקיסטן שפרץ במאי; והתקיפות על מתקנים גרעיניים באיראן ביוני. במקביל, הסכם New START לצמצום נשק גרעיני בין ארה״ב לרוסיה עומד לפוג ב-5 בפברואר, וטראמפ הורה לצבא לחדש את תהליך הניסויים הגרעיניים – אחרי הפסקה של יותר משלושה עשורים.

שעון יום הדין הוצג לראשונה ב-1947 על ידי כתב העת של מדעני האטום, שנוסד שנתיים קודם לכן על ידי אלברט איינשטיין, רוברט אופנהיימר ומדענים נוספים שעבדו על פיתוח פצצת האטום. השעון משמש כסמל לקרבת האנושות לקטסטרופה – כאשר חצות מייצגת את הקטסטרופה עצמה.

ההחלטה על מיקום המחוגים מתקבלת מדי שנה על ידי ועדת המדענים של הארגון, בהתייעצות עם מועצה מפקחת שכוללת שמונה זוכי פרס נובל. הכי רחוק שהיו המחוגים מחצות היה ב-1991, עם סיום המלחמה הקרה – אז נקבעו על 17 דקות לפני חצות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר