החרפה מדאיגה במגמות האנטישמיות ברחבי העולם: המחלקה למאבק באנטישמיות בהסתדרות הציונית העולמית מפרסמת היום (שלישי) את תמצית דוח מצב 2025. הדו״ח, המתפרסם לקראת יום השואה הבינלאומי, קובע כי שנת 2025 התאפיינה ב"נרמול" של השנאה, שהפכה לזרם קבוע שאינו תלוי עוד באירועים נקודתיים או ב"טריגרים" חדשותיים.
יפעת עובדיה-לוסקי, ראש המחלקה למאבק באנטישמיות בהסתדרות הציונית העולמית ויו"ר קק"ל לשעבר, מסרה עם פרסום הנתונים: "יום השואה הבינלאומי מחייב אותנו לא רק להנצחה, אלא למחויבות אקטיבית להגנה על חייהם וביטחונם של יהודים בעולם. ממצאי שנת 2025 מצביעים על החמרה מדאיגה; האנטישמיות הגלובלית אינה תופעה שולית אלא מגמה מתמשכת של הסתה ואלימות שיטתית. לקח מרכזי מן ההיסטוריה הוא הצורך בזיהוי מוקדם של תהליכי דה-הומניזציה ובהתערבות מערכתית בטרם יהפכו לאלימות רחבת היקף. הגיעה העת לעבור מספירת מקרים למאבק אמיתי ואפקטיבי״.
הנתונים המרכזיים
עלייה חדה בתקריות: במהלך שמונה החודשים הראשונים של 2025 נרשמו 4,574 תקריות אנטישמיות בעולם, עלייה של כ-10.2% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בממוצע, תועדו כ-22 אירועים ביום.
קורבנות בנפש: בשנת 2025 נרשמו 20 נרצחים באירועים אנטישמיים, מתוכם 15 בטבח חנוכה בסידני שבאוסטרליה. אירועים קטלניים נוספים כללו את רצח המאבטחים במוזיאון היהודי בוושינגטון והתקיפה בסינאגוגה במנצ'סטר.
הקצנת השיח: בעוד שנרשמה ירידה בשיח אנטי-ישראלי "פוליטי", תועד זינוק של 75%-100% בביטויים אנטישמיים קיצוניים, הכוללים קריאות נאציות מפורשות.
זירה דיגיטלית ואלגוריתמים: האנטישמיות המודרנית פועלת כזרם קבוע המגובה לעיתים על ידי רשויות ושלטונות. אלגוריתמים של רשתות חברתיות המבוססים על מעורבות (Engagement) נוטים להעצים תוכן מעורר כעס וקיצוניות, מה שיוצר "בועות מידע" של שנאה.
השפעה על הקהילות היהודיות
האנטישמיות הגלויה מובילה לפגיעה עמוקה בתחושת הביטחון ובזהות היהודית. נתונים מארה"ב מראים כי 55% מהיהודים חוו לפחות חוויה אנטישמית אחת בשנה האחרונה. תגובות של הסתרה והצנעה של סממנים יהודיים, כגון הסרת מזוזות, שינוי שמות משפחה או הימנעות מהצגת סמלים דתיים, הפכו לביטוי של "פרגמטיזם של קיום" המאיים על ההמשכיות התרבותית והחוסן הקולקטיבי.
דרישות לפעולה ומדיניות: הדוח מדגיש כי התמודדות אפקטיבית מחייבת מעבר מגינויים הצהרתיים למדיניות רב-ממדית יישומית:
חקיקה ואכיפה תקיפה: הרחבת טווח ההגדרות במוסדות השלטון על בסיס הגדרת IHRA והכללת הסתה דיגיטלית כחלק קריטי באכיפה.
רגולציה על פלטפורמות דיגיטליות: חיוב שקיפות במדדי הפצה ואכיפה למניעת הגשת תכנים אלימים כ"נייטרליים".
מיסוד תוכניות חינוך וחוסן: שיקום תחושת הביטחון והגאווה היהודית באמצעות תוכניות קהילתיות רחבות היקף.
קואליציה בינלאומית: הקמת ברית ממשלתית ואזרחית למאבק מתואם באנטישמיות הממוסדת.
"האחריות העומדת בבסיס דוח זה היא אחריות יישומית: להפוך את לקחי העבר לכלי פעולה בהווה בכדי להגן על חייהם וזהותם של יהודים," מסכם הדו״ח.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו