דיקטטור, משורר וכוכב קליפים - הנשיא הכי צבעוני שתכירו

גורבנגלי ברדימוחמדוב אינו עוד שליט סמכותני מהמרחב הפוסט סובייטי, הוא תופעה.

מי שכיהן כנשיא טורקמניסטן במשך יותר מעשור, הצליח לשלב שלטון ריכוזי קיצוני עם פולחן אישיות שנראה לעיתים כמו פרודיה שלא נכתבה כבדיחה.

ברדימוחמדוב, שמכונה לעיתים גורבי כדי להקל על ההגייה, הציג את עצמו כאיש רב תחומי. נשיא, מדען, רופא מנתח, סופר, משורר, רוכב אופניים ואמן במה.

הוא כתב ספרים על רפואה, חיבר שירים על בריאות וחינוך ובעיקר על עצמו, והשתתף בקליפים מוזיקליים ששודרו שוב ושוב בערוץ הטלוויזיה היחיד במדינה, שנשלט כולו על ידי המשטר.

האהבה הגדולה ביותר שלו היתה לסוסים. הוא רכב עליהם מול מצלמות, כתב עליהם שירים והציג את עצמו כסמל לקשר בין האומה לטבע.

בהמשך הגיע גם הכלב - פסל ענק מוזהב בדמות כלב מגזע מקומי הוצב בבירה אשגאבאט, כהוקרה ליצירה נוספת מבית הנשיא. אבל מאחורי האסתטיקה הסוריאליסטית הסתתר משטר נוקשה במיוחד.

חופש הביטוי כמעט ואינו קיים, האופוזיציה הועלמה, והעושר העצום שמגיע ממשאבי הגז של המדינה כמעט ואינו מחלחל לאזרחים. אפילו צבעי מכוניות הפכו לעניין פוליטי. מכוניות שחורות נאסרו בבירה, בעוד הלבן הוגדר כצבע מועדף.

בהתאם לכך אשגאבאט הפכה לעיר של שיש לבן ושברה שיא גינס כעיר הלבנה ביותר בעולם. בשנת 2022 הודיע ברדימוחמדוב על פרישה מתפקיד הנשיא והעביר את השלטון לבנו. בפועל, מעטים מאמינים שהוא באמת נעלם מהתמונה.

הוא ממשיך להחזיק בעמדות כוח ולשמור על השפעה רחבה מאחורי הקלעים. במבט חיצוני קשה להחליט אם מדובר בדמות קומית או בשליט מסוכן, כנראה שגם וגם.

זהו סיפור על כוח בלתי מוגבל, על מדינה סגורה כמעט לחלוטין, ועל אדם אחד שהפך את עצמו למרכז העלילה. אגב, לישראל ולטורקמניסטן יש כיום יחסים דיפלומטיים מלאים, כולל שגריר ישראלי במדינה. מי שיבחר לבקר שם, יגלה מציאות שבה פולחן אישיות הוא לא סיסמה אלא שגרת חיים.