דגל ישראל הונף בסומלילנד: ישראל מעצבת מציאות חדשה בקרן אפריקה

הלילה הכחול-לבן של הרגייסה

הדיווחים במדיה של סומלילנד, בעלת הברית החדשה של ישראל בקרן אפריקה, תיארו בסוף השבוע אווירה של אופוריה שטרם נראתה מאז הכרזת העצמאות החד-צדדית של סומלילנד ב-1991. דקות ספורות לאחר פרסום ההצהרה המשותפת של ראש הממשלה נתניהו והנשיא עבדירחמן מוחמד עבדאללה, המוני צעירים גדשו את רחובות הבירה הרגייסה.

בתיעודים שהפכו לוויראליים ברשתות החברתיות נראים חוגגים מניפים את דגל ישראל לצד דגל סומלילנד, כשברקע נשמעות קריאות "Hambalyo" (מזל טוב) ו"Shalom".

"חיכינו לרגע הזה דור שלם",  צוטט מוחמד, תושב העיר, בכתבה של ה-Somaliland Chronicle. "ישראל לא רק הכירה בגבולות שלנו, היא הכירה בקיום שלנו כבני אדם חופשיים".  מבנים ציבוריים הוארו בצבעי כחול-לבן, ובמדיה המקומית הגדירו את המהלך כ"תיקון היסטורי" המעניק לגיטימציה לסומלילנד הצעירה, שהיא בפועל הדמוקרטיה היציבה היחידה באזור.

הציר האסטרטגי מתהדק: בסיס ישראלי בסומלילנד?

דיווחים שהגיעו השבוע ממקורות ביטחוניים במפרץ ומניתוחי מודיעין גלוי מצביעים על עליית מדרגה משמעותית במגעים בין ירושלים להרגייסה. על פי פרסומים בכתבי עת ביטחוניים מובילים, הצורך הישראלי במענה אפקטיבי לאיום החות'י בים האדום הוביל לדיונים מתקדמים על הקמת "מתקן תמיכה לוגיסטי" ומרכז לאיסוף מודיעין אותות (SIGINT) על אדמת סומלילנד.

גורמים המעורבים בפרטים מציינים כי אין מדובר בבסיס צבאי קלאסי ורחב היקף, אלא בנקודות אחיזה טקטיות המאפשרות לישראל "עיניים ואוזניים" מעבר למצרי באב אל-מנדב, אזור שהפך לזירת לחימה פעילה וקריטית לביטחון הלאומי הישראלי.

המיקוד המרכזי של פעילות זו, כך על פי הדיווחים האחרונים, מתרכז במרחב שבין נמל ברברה האסטרטגי לבין רכסי ההרים המשקיפים על מפרץ עדן. אנליסטים מה-International Crisis Group ומקורות בתקשורת הערבית העצמאית טוענים כי המהלך המאיים על החות'ים מתואם במידה רבה עם אתיופיה ואיחוד האמירויות, הרואות בסומלילנד שותפה יציבה ודמוקרטית בתוך קרן אפריקה המעורערת. 

במישור הדיפלומטי, הדיווחים על הבסיס משמשים כזרז ישיר לדיון בדרגים הגבוהים ביותר בירושלים בנוגע להכרה רשמית בריבונותה של סומלילנד. מנהיגי סומלילנד כנראה מבינים כי נוכחות ישראלית על אדמתם היא תעודת הביטוח החזקה ביותר מול לחצי סומליה וטורקיה. המתיחות האזורית הגוברת רק מגבירה את התחושה שמה שהחל כשמועות על שיתוף פעולה חשאי, הופך במהירות לעובדה גיאופוליטית מוגמרת בשטח.

סומלילנד נגד סומליה – הפיצול הגדול

כדי להבין את הפער בין החגיגות בצפון לזעם בדרום, צריך להסתכל מעבר למפות הדיפלומטיות - אל תוך המבנה השבטי העמוק של קרן אפריקה. סומלילנד היא ארצם של בני שבט האיסק (Isaaq).

בני שבט זה, שעברו טבח מצד השבטים של דרום סומליה, הכריזו עצמאות מסומליה והצליחו לייצר חוזה חברתי פנימי נדיר המבוסס על "דמוקרטיה שבטית" מלמטה למעלה. בניגוד למודלים המערביים שנכשלו בדרום, בני האיסק בנו פרלמנט שבו לזקני השבט יש מושב רשמי, מה שהביא ל-34 שנים של שקט פוליטי.

מנגד, במוגדישו ובדרום סומליה, המאבק בין השבטים ונגד מיליציית הטרור האיסלמית אל שבאב ממשיך לקרוע את המדינה לגזרים. עבור השבטים בדרום, פרישת הצפון היא לא רק אובדן טריטוריאלי, אלא פגיעה ביוקרה השבטית ובנכסים הלאומיים.

בסומליה הרשמית זועמים על ישראל: "מתקפה על הריבונות"

מעבר לגבול הבלתי-מסומן, במוגדישו בירת סומליה, התגובה של ממשלת סומליה הרשמית להכרה הישראלית בעצמאות סומלילנד הייתה קודרת ועוינת. כלי תקשורת סומליים דיווחו על ישיבת חירום של הממשלה הסומלית שהגדירה את המהלך הישראלי כ"תוקפנות בוטה" וכ"תקיעת סכין בגבה של האומה הסומלית".

בהפגנות ספונטניות שפרצו בבירה מוגדישו ובערים נוספות בסומליה, נראו המונים שורפים את דגל ישראל במחאה. "לעולם לא נשלים עם חלוקת ארצנו", הצהיר דובר הממשלה הסומלית בנאום תקיף ששודר בטלוויזיה הממלכתית. "ההכרה הזו היא פגיעה ישירה בחוק הבינלאומי ובשלמותה הטריטוריאלית של סומליה".  

מגיבים ברשתות החברתיות בסומליה קראו לניתוק קשרים עם כל מדינה שתלך בעקבות ישראל, ותיארו את המהלך כחלק מ"מזימה ציונית-אמירתית" להשתלט על הים האדום.

הציר האסטרטגי החדש

הניתוח העולה מהמדיה הבינלאומית, מצביע על כך שהמהלך הישראלי אינו רק סמלי. הוא מתרחש על רקע קריסתו של "ציר ההתנגדות" האיראני - תהליך שהגיע לשיאו בדצמבר 2025 עם דעיכת השפעתה של טהרן בלבנון ובסוריה.

ישראל, כך נראה, זיהתה ואקום אסטרטגי בקרן אפריקה. סומלילנד, המחזיקה ברצועת חוף קריטית במפרץ עדן ובקרבה למצר באב אל-מנדב, מהווה נכס ביטחוני ראשון במעלה מול שאריות האיום החות'י בתימן. איחוד האמירויות, השותפה ל"הסכמי אברהם", נחשבת לכוח המניע מאחורי הקלעים, כשהיא מחברת בין האינטרסים הביטחוניים של ירושלים לבין הפיתוח הכלכלי של נמל ברברה. לפי דיווחים זרים, מדובר גם על אפשרות של הקמת בסיסים ימיים משותפים לישראל ולאיחוד האמירויות בנמלי סומלילנד.

בעוד החגיגות בהרגייסה נמשכות אל תוך הלילה, הזירה הבינלאומית נותרת חלוקה. הליגה הערבית וטורקיה כבר הוציאו הודעות גינוי חריפות, בעוד שבאתיופיה שומרים על שתיקה רועמת המרמזת על תמיכה שקטה. עבור ישראל, מדובר בהימור אסטרטגי גבוה שנועד לעצב מחדש את הביטחון הימי והאזורי. כפי שסיכם זאת פרשן פוליטי בטלוויזיה הסומלילנדית: "הסכר נפרץ. המאבק על קרן אפריקה רק התחיל".

הכותב הוא תום וגנר - יועץ אסטרטגי, פרשן ומרצה בענייני המזרח התיכון ומנהל "מרכז המזרח התיכון".