סין מהדקת שליטה: דמות פרו־דמוקרטית בולטת עומדת בפני מאסר עולם

סין מביעה "חוסר שביעות רצון עמוק" ומתנגדת בתוקף ל"השמצות ולעלילות" המופנות כלפי מערכת המשפט של הונג קונג, זאת לאחר שמוקדם יותר היום (שני) בית המשפט הגבוה באזור המנהלי המיוחד הרשיע את איש העסקים ומייסד עיתון Apple Daily ג'ימי לאי שהיה דמות מרכזית בתנועת המחאה הפרו־דמוקרטית בהונג קונגומבקר חריף של המפלגה הקומוניסטית הסינית, הורשע היום בשלושה אישומים של הסתה ושיתוף פעולה עם כוחות זרים, בתיק ביטחון לאומי תקדימי.

פסק הדין, המשתרע על פני 855 עמודים ונוסח בידי שלושה שופטים שאושרו על ידי הממשלה, נתפס כהוכחה נוספת לכך שבייג'ינג מצמצמת את חופש העיתונות ועצמאות הרשות השופטת בהונג קונג. איל התקשורת בן ה־78, שמחזיק רק באזרחות בריטית משנת 1996, עלול לבלות את שארית חייו בכלא. גזר הדין צפוי להינתן במועד מאוחר יותר, כאשר הדיונים בעניינו יחלו ב־12 בינואר.

לאי נתון במעצר מאז דצמבר 2020, כמעט כולו העביר בבידוד. הוא הואשם בהפרות של חוקי הביטחון הלאומי, בטענה כי עשה שימוש ב־Apple Daily כדי לקרוא להטלת סנקציות על גורמים בהונג קונג ובסין כעונש עלדיכוי המחאות הפרו־דמוקרטיות בשנת 2019. בנוסף הואשם במימון קמפיינים בינלאומיים שנועדו לגייס תמיכה בסנקציות אלו.

עשרות מתומכיו תפסו מחסה תחת שמיכות ומטריות, ועמדו במשך הלילה בתור ארוך מחוץ לבית המשפט בתקווה להשתתף בדיון. מאוחר יותר נראו בני משפחתו של לאי, מלווים בקרדינל ג'וזף זן, שכיהן כבישוף של הונג קונג עד שנת 2009, נכנסים לאולם בית המשפט.

בהכרעת הדין שניתנה ביום שני קבעו השופטים כי קיימות "ראיות שאין עליהן עוררין" לכך שלאי קשר קשר לערעור הביטחון הלאומי. "כוונתו היחידה" הייתה להביא לנפילתה של המפלגה הקומוניסטית הסינית, שלגביה הפגין לאי "טינה ושנאה עמוקות", כך אמרה השופטת אסתר טו לבית המשפט.

חלק ניכר מן התיק נגד לאי נשען על מאמציו לשדל את ממשלות טייוואן, בריטניה, יפן וארצות הברית להטיל על הונג קונג "סנקציות, מצור או פעולות עוינות"לאחר שחוק הביטחון הלאומי של העיר נכנס לתוקף ביוני 2020. בפסק דינם ציינו השופטים כי אין בלבם כל ספק שלאי התכוון "לערער את יציבות השלטון" של המפלגה הקומוניסטית הסינית באזור המנהלי המיוחד.

ארגוני זכויות אדם גינו את ההחלטה וראו בה עדות לשחיקה המתמשכת בחירויות העיר ולניסיון לשגר מסר מרתיע לאחרים הקוראים לדמוקרטיה. "פסק דין זה הוא יריית אזהרה לעיתונאים, למו״לים, לעורכי דין ולחברה האזרחית כולה בהונג קונג", אמר סמואל צ׳ו, נשיא ארגון Campaign for Hong Kong, הפועלת מוושינגטון.

על פי הכללים, פעילותו של לאי טרם כניסתו לתוקף של חוק הביטחון הלאומי בשנת 2020 הייתה אמורה להיות מוחרגת מן התיק, אולם פעילים ציינו כי פעולות אלו מהוות חלק ניכר מהנימוקים בפסק הדין. "כאשר אמונותיו של אדם, קשריו והתבטאויותיו בעבר הופכים לראיות שמהן נגזרת אשמה, החוק חדל מלשפוט מעשים", אמר צ׳ו. "הוא שופט חיים שלמים".

בהופעתו בבית המשפט בנובמבר אשתקד תיאר לאי את הרעיון שלפיו קרא לעצמאות הונג קונג כ"רעיון מופרך". בטיעוני הסיכום באוגוסט אמר סנגורו, עו"ד רוברט פאנג, כי "אין פסול בניסיון לשכנע את הממשלה לשנות את מדיניותה. אין גם פסול בכך שלא לאהוב ממשל מסוים או אף את המדינה עצמה".

סבסטיאן לאי, בנו הצעיר של לאי, אמר כי התובעים ניסו לצייר את אביו כאדם אלים המונע מתאוות בצע. "אך כל מה שהם הצליחו לחשוף הוא שהוא אדם שוחר שלום, הדבק בעקרונותיו", אמר סבסטיאן לאי לעיתון האמריקני Washington Post טרם פורסם פסק הדין. "כדי להפלילו הם נאלצים להפוך את עצם השאיפה לדמוקרטיה לפשע".

טרם בחירתו בנובמבר שנה שעברה התחייב הנשיא דונלד טראמפ לפעול לשחרורו של לאי. "יהיה קל לשחרר אותו", אמר טראמפ בפודקאסט עם יו יוויט באוקטובר 2024. על פי דיווח של סוכנות הידיעות הבריטית "רויטרס", טראמפ העלה את הנושא בפני שי בפגישתם הראשונה פנים אל פנים בקדנציה השנייה של טראמפ, שנערכה בדרום קוריאה באוקטובר השנה.

במהלך משפטו אמר לאי כי מעולם לא פגש את טראמפ, לא שוחח עמו ולא החליף עמו מסרים, אך אישר בעדותו בשלהי השנה שעברה כי קיווה שנשיא ארצות הברית יוכל למנוע את כניסתו לתוקף של חוק הביטחון הלאומי של הונג קונג בשנת 2020.

ב־2020 בייג'ינג הטילה על הונג קונג את חוק הביטחון הלאומי, תוך הגדרה עמומה של מונחים כגון "הסתה לחתרנות" ומתן אפשרות להטיל עונשי מאסר עולם. בחמש השנים שחלפו מאזפורקו כלי תקשורת וארגוני חברה אזרחית, ומבקרי השלטון השתתקו.כמעט כל דמות אופוזיציה בולטת בהונג קונג נמצאת כיום בכלא או בגלות.

בנוסף לאישומי הביטחון הלאומי, לאי עמד בפני שורה ארוכה של אישומים נוספים. בסוף שנת 2022 נגזרו עליו למעלה מחמש שנות מאסר בגין הפרת תנאי חוזה שכירות - עונש שפעילי זכויות אדם כינו "כבד באופן בלתי נתפס", נגזר עליו גם עונש מאסר בגין השתתפות ב"כינוס בלתי מורשה" ב־2021.