בבלומברג חשפו הערב (שלישי) שיחת טלפון שהתקיימה ב־14 באוקטובר בין שליח הנשיא האמריקני סטיב וויטקוף לבין יורי אושקוב, יועצו הבכיר של ולדימיר פוטין, ובה הציע לקדם יוזמת שלום לאוקראינה בדומה להסכם שהושג ברצועת עזה. השיחה, שנמשכה מעט יותר מחמש דקות, כללה המלצות ישירות כיצד על פוטין להעלות את הנושא מול דונלד טראמפ.
וויטקוף אמר לאושקוב כי כבר גובש "מתווה בן 20 נקודות לשלום", וכי ניתן לבנות באופן דומה תוכנית ייעודית לאוקראינה. הוא הציע ליזום שיחת טראמפ-פוטין עוד לפני ביקורו של זלנסקי בבית הלבן באותו שבוע, ואף הדגיש כי הסכם עזה יכול לשמש כמנוף לפתיחת הדיון.
בחודשים שלאחר מכן התברר כי אותה שיחת טלפון היוותה את אחת הנקודות הראשונות שהובילו לגיבוש טיוטת תוכנית השלום האמריקנית בת 28 הסעיפים – מסמך שהממשל האמריקני דחף את אוקראינה לקבל כבסיס להסדר.
פוטין אמר בתחילת החודש כי התוכנית האמריקנית עשויה לשמש בסיס למשא ומתן, וציין כי היא טרם נידונה לעומק מול וושינגטון אך העתק שלה הגיע לקרמלין. בזמן השיחה בין וויטקוף לאושקוב, טראמפ הציג את יוזמת עזה כהצלחה היסטורית – יום לאחר שנאם בכנסת והציג את השלמת עסקת שחרורם של 20 בני הערובה האחרונים.
עם זאת, היחסים בין טראמפ לפוטין נראו מתוחים. טראמפ שקל להטיל סנקציות נוספות על רוסיה, לספק לאוקראינה טילי טומהוק לטווח ארוך והביע תסכול מהמשך הלחימה. "הוא פשוט לא רוצה לסיים את המלחמה הזאת, וזה מציג אותו באור רע", אמר.
במהלך השיחה, וויטקוף שיבח את פוטין באוזני אושקוב וטען בפניו כי רוסיה מעוניינת בשלום. הוא המליץ שפוטין יברך את טראמפ על הסכם עזה, ידגיש את תמיכתה של מוסקבה בו ויציג את הנשיא האמריקני כ"איש של שלום" – מהלך שאושקוב הבהיר כי יאומץ.
יומיים לאחר מכן התקיימה השיחה בין טראמפ לפוטין, ביוזמת רוסית. טראמפ תיאר אותה כ"פרודוקטיבית מאוד", והכריז על תוכנית למפגש פסגה בבודפשט – שטרם התקיים. הוא ציין כי פוטין בירך אותו על הסכם עזה.
בהמשך החודש נפגש וויטקוף במיאמי עם יועץ קרמלין נוסף, קיריל דימטרייב, שאישר בפני Axios כי ביקר בעיר במשך שלושה ימים. ב־29 באוקטובר שוחחו דימטרייב ואושקוב בטלפון על דרישות מוסקבה למתווה השלום ועל רמת הלחץ שכדאי להפעיל על וושינגטון. אושקוב טען שיש לדרוש את "המקסימום", מחשש שהאמריקנים יפרשו את ההצעות באופן שגוי.
לפי הדיווח, דימטרייב סבר שארה"ב תאמץ לפחות חלק מהעמדה הרוסית, גם אם לא במלואה. הוא הבהיר כי ידבוק בהנחיות שקיבל ושאושקוב יוכל להמשיך ולתאם את הפרטים מול וויטקוף.
מאז, הופעל לחץ כבד על אוקראינה לקבל את ההצעה – עד כדי איומים מצד וושינגטון להפסיק סיוע מודיעיני חיוני אם זלנסקי יסרב. לאחר שיחות עם מזכיר המדינה מרקו רוביו, קייב הצליחה להשיג האטה בקצב האמריקני ולהעניק למו"מ מרווח נוסף.
לפי המתווה האמריקני המקורי, אוקראינה תידרש לסגת מאזורים במזרח דונבאס שרוסיה לא הצליחה לכבוש צבאית, ולהפוך אותם לאזור חיץ מפורז שיוכר דיפלומטית כחלק מרוסיה. בנוסף, מוסקבה תקבל הכרה דה־פקטו בשליטתה בחצי האי קרים ובמחוזות לוהאנסק ודונצק, בעוד קווי הלחימה בשטחי חרסון וזפוריז'יה יקפאו. אוקראינה ובעלות בריתה האירופיות מדגישות שהפסקת האש צריכה להתבצע לאורך הקווים הנוכחיים.
חלק מהרעיונות הללו הוזכרו כבר בשיחת וויטקוף-אושקוב. "אני יודע מה יידרש להסכם שלום", אמר וויטקוף. "דונצק ואולי חילופי שטחים. אבל במקום לדבר כך, בוא נדבר בצורה אופטימית – אני חושב שנגיע לעסקה." אושקוב השיב: "נשמע טוב."
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו