פרק נוסף בהסלמה - הרטורית לפי שעה - בין סין ליפן נרשם היום (חמישי) נוסף, כאשר דובר משרד החוץ הסיני איים כי יפן תהיה ״חייבת לשאת בכל ההשלכות״ אם ראשת ממשלתה סנאה טאקאיצ'י לא תחזור בה מהתבטאויותיה על טייוואן. לין ג'יאן, דובר המשרד, תקף את טאקאיצ'י בחריפות וכינה את דבריה ״התערבות גסה״ בענייני סין ו״מכה קשה״ ליחסים בין המדינות.
המשבר פרץ בעקבות דברים שאמרה טאקאיצ'י בפרלמנט ביום שישי האחרון. חבר אופוזיציה שאל אותה באילו נסיבות סביב טייוואן יפן תיחשב למצויה תחת ״איום קיומי״ (survival-threatening situation) - מונח משפטי המתייחס למצב שבו יפן תוכל להפעיל את כוחות ההגנה העצמית שלה, לאור האיסור בחוקה שלה על מלהיות מעורבת במלחמה. טאקאיצ'י השיבה: ״אם יהיו ספינות קרב ושימוש בכוח, לא משנה איך מסתכלים על זה, זה יכול להיחשב לאיום קיומי״.
כלי הנשק החדשים שהציגה סין במצעד (ארכיון) // רויטרס
ביום שבת, הקונסול הסיני באוסקה שה ג'יאן כתב על הערתה של ראשת הממשלה היפנית כי ״הראש המלוכלך שנדחף פנימה חייב להיכרת״. מזכיר הקבינט היפני מינורו קיהארה אמר ביום שני כי הפוסט ״בלתי הולם ביותר״, וכי יפן הגישה מחאה רשמית לסין ודרשה להסיר אותו - מה שאכן נעשה.
"התערבות גסה"
דובר משרד החוץ לין ג'יאן אמר במסיבת עיתונאים ביום שני כי דברי טאקאיצ'י הם ״התערבות גסה״ בענייני סין הפנימיים. ״טייוואן היא טייוואן של סין״, הדגיש, והוסיף כי סין לא ״תסבול שום התערבות זרה״ בנושא. ״איזה אות ראש הממשלה היפנית מנסה לשלוח לכוחות הבדלניים של 'עצמאות טייוואן'?״ תקף לין ג'יאן. ״האם יפן מוכנה לאתגר את האינטרסים המרכזיים של סין ולעצור את האיחוד שלה?״. ביום שלישי, טאקאיצ'י סירבה לחזור בה מדבריה. היא הגנה עליהם בפני הפרלמנט וטענה שהם ״עולים בקנה אחד עם העמדה המסורתית של הממשלה".
המתיחות לא שככה. ביום רביעי, חשבון ברשתות החברתיות המזוהה עם רשת השידור הממלכתית הסינית CCTV כינה את טאקאיצ'י ״עושת צרות״ והזהיר שהיא ״תצטרך לשלם את המחיר״ אם תמשיך ״להקיא שטויות ללא גבולות״. בינתיים, דמויות פוליטיות בכירות בטוקיו קראו לגירוש הקונסול שה ג'יאן מיפן.
שר החוץ היפני טושימיצו מוטגי אמר ביום רביעי בקנדה, בשולי פגישת ה-G7 כי הערתו של הקונסול הסיני ״מצערת״. ״יפן תמשיך לדרוש בתוקף מהצד הסיני לנקוט בפעולה מתאימה כדי שזה לא ישפיע על הכיוון הרחב של יחסי יפן-סין״, אמר.
"סין תגיב בנחישות"
במסיבת עיתונאים שקיים היום, החריף לין ג'יאן את הטון ואמר כי ״אם יפן תעז להתערב צבאית במצב במצר טייוואן, זה יהיה מעשה תוקפנות וסין תגיב בנחישות״. הוא הוסיף כי יפן "חייבת להפסיק מיד את ההצהרות המתריסות ולהפסיק לשחק באש בסוגיית טייוואן - מי ששוחק באש ייספה בה״. חשבונות רשמיים של משרד החוץ הסיני ברשת X הדהדו את האזהרה.
המתיחות הטבעית בין סין ליפן היא כמובן לא חדשה, כאשר היחסים המתוחים מתקיימים באופן קבוע תחת הזיכרון של מלחמת העולם השנייה והכיבוש היפני האכזרי של חלקים גדולים מסין. עלייתה לשלטון של טאקאיצ'י, בת טיפוחיו של ראש הממשלה המנוח שינזו אבה, מסמנת עלייה במתיחות הזאת לאור עמדותיה כלפי הזיכרון ההיסטורי הזה, כאשר בעבר נהגה לבקר במקדש יאסוקוני בטוקיו - המוקדש לזכר נופלי יפן, כולל אלה שהורשעו בפשעי מלחמה במלחמת העולם השנייה.
"מחוז מורד"
טייוואן מתפקדת כמדינה דה-פקטו מאז שכוחות הקומינטאנג וממשלת ״הרפובליקה הסינית״ נמלטו אליה ב-1949, לאחר שהפסידו למפלגה הקומוניסטית של מאו צה-דונג במלחמת האזרחים הסינית. מאז, סין תובעת בעלות על האי ורואה בו ״מחוז מורד״, ורואה במה שהיא מגדירה כאיחודו של האי במסגרת מדיניות ״סין האחת״ יעד לאומי ראשון במעלה.
סין מאיימת שכל הכרזת עצמאות של טייוואן תיענה בפעולה צבאית ובהשתלטות על האי. בטייוואן, שמתפקדת כדמוקרטיה פרלמנטרית מאז שנות ה-90, עלתה לשלטון בעשור האחרון המפלגה הדמוקרטית הפרוגרסיבית (DPP) הדוגלת בנבדלות של טאיפיי מסין היבשתית. באופן מסורתי, נחשבת ארה״ב כמי שערבה לביטחונה של טייוואן, אך נוקטת במדיניות של עמימות לגבי תגובתה האפשרית לפעולה צבאית סינית לאיחוד האי בכוח.
יפן, הממוקמת כ-1,000 קילומטרים בלבד מטייוואן, אימצה גישה דומה למדיניות ״העמימות האסטרטגית״ האמריקנית. מדיניות זו נועדה להרתיע את סין מפעולה צבאית מבלי לגרור הסלמה מיידית. מצר טייוואן נחשב לאחד מנתיבי השיט העמוסים בעולם - דרכו עובר חלק מכריע מהסחר הימי של יפן ושל דרום מזרח אסיה, וכל עימות צבאי נושא בחובו את הסכנה לשיתוק כלכלי באזור.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו