טראמפ מאיים בפלישה - אך האם באמת מתרחש ג'נוסייד נגד הנוצרים?

נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, הצליח שוב להכניס את העולם להלם כשאיים באופן בלתי משתמע לשתי פנים, שצבא ארצות הברית יפעל בניגריה, אם זו לא תפעל על מנת להפסיק את המתקפות על הקהילה הנוצרית במדינה.

"אני מנחה בזאת את משרד המלחמה שלנו להתכונן לפעולה אפשרית. אם נתקוף, זה יהיה באופן מהיר, אכזרי ומתוק, כמו שהבריונים הללו תקפו את הנוצרים האהובים שלנו. זו אזהרה, כדאי לממשלת ניגריה לפעול מהר", איים הנשיא בציוץ תקיף.

אלא שהנשיא טראמפ נכנס לסוגיה שנויה במחלוקת ומורכבת שהפכה לקריאת קרב עבור חלקים בימין הנוצרי והאוונגליסטי בארצות הברית. בחודש שעבר פרסם ה"ניו יורק פוסט" עיתון שמרני בעל השקפת עולם ניצית שלא מהסס לחלוק על הנשיא הרפובליקני, מאמר מערכת הקורא לנשיא להתערב בנעשה בניגריה ולסייע לנוצרים המותקפים במדינה.

במאמר נטען כי מספר בלתי נתפס של 18,000 כנסיות הושמדו, 50,000 נוצרים נרצחו ויותר מחמישה מיליון אנשים עזבו את בתיהם כתוצאה ממתקפות של מוסלמים על שכניהם הנוצרים. בעיתון נטען כי בעוד ממשלת ניגריה נלחמת בעוז בארגונים האסלאמיסטיים בצפון המדינה, היא לא נוקפת אצבע נגד ארגונים חמושים של רועים מוסלמים מאזור החגורה המרכזית של המדינה, שתוקפים את שכניהם הנוצרים החקלאים.

סכסוך על אדמות מרעה או ג'נוסייד?

מי שמוביל את המתקפה הזו בזירה הפוליטית הוא הסנטור טד קרוז מטקסס. קרוז, שבסיס התמיכה בו הוא נוצרים אוונגליסטים, הגיש חקיקה שמחייבת את הממשל להתייחס לאירועים בניגריה כרדיפה דתית, המחייבת את ארצות הברית להגיב, ולא כסכסוך שנובע משינויי האקלים, כפי שהגדיר את האירועים ממשל ביידן.

אוכלוסיית ניגריה, המונה 220 מיליון נפש, מתחלקת כמעט שווה בשווה בין נוצרים למוסלמים. המדינה מתמודדת זה מכבר עם חוסר ביטחון מחזיתות שונות, כולל קבוצת בוקו חראם הקיצונית, המבקשת לבסס את פרשנותה הרדיקלית לחוק האסלאמי וגם כיוונה נגד מוסלמים שלדעתה אינם מוסלמים מספיק.

לתקיפות בניגריה יש מניעים מגוונים. ישנן תקיפות בעלות מניעים דתיים המכוונות הן לנוצרים והן למוסלמים, עימותים בין חקלאים לרועים על רקע משאבים מדלדלים, יריבויות קהילתיות, קבוצות בדלניות ועימותים אתניים.

בעוד שנוצרים נמנים עם המטרות, אנליסטים אומרים שרוב קורבנות הקבוצות החמושות הם מוסלמים בצפון ניגריה, שם מתרחשות רוב ההתקפות. קהילות וקבוצות מוסלמיות ונוצריות כאחד, טענו בזמנים שונים ל"רצח עם" במהלך התקפות בעלות מניעים דתיים נגד שני הצדדים. התקפות כאלה מתרחשות לעתים קרובות באזורים הצפון-מרכזיים והצפון-מערביים, הנאבקים, בין היתר, בסכסוך חקלאים-רועים בין קהילות חקלאיות - בעיקר נוצרים - לרועים פולאניים שהם בעיקר מוסלמים.

ג'וזף הייאב, יו"ר לשעבר של האגודה הנוצרית של ניגריה במדינת קדונה, בין הנפגעים הקשים ביותר מחוסר הביטחון, חלק על הטענות על "רצח עם נוצרי". בעוד שאלפי נוצרים נהרגו במהלך השנים, "הדברים היו טובים יותר ממה שהיו קודם", אמר הייאב, והזהיר, עם זאת, כי כל מקרה של רצח ראוי לגינוי.

הקושי לקבוע האם מעשי ההרג וחורבן הקהילות ברחבי החגורה המרכזית של ניגריה הם ג'נוסייד אנטי נוצרי או מלחמת עובדי אדמה ברועים עלול להיות מה שיכריע אם וושינגטון תפעל להתערבות אמיתית בניגריה, אך עבור הקורבנות, ההגדרה המשפטית של האסון שהרס את חייהם משנה הרבה פחות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו